אמונה
קבלת ייסורים באהבה – לא חבל להפסיד את השכר?
לא יקבל האדם שכר על ייסורים אם לא יקבל אותם באהבה. אם כבר עברנו את הייסורים – לא כדאי לקבל באהבה, כדי שלא להפסיד את כל השכר הרב?!
- הרבנית אסתר טולדנו
- ג' אלול התשע"ח
(צילום: Shutterstock)זו – בגימטריא 13. כאשר אנו מקבלים את רצון ה' באהבה ומאמינים כי הכל לטובה ואומרים "גם זו לטובה", הרי זה כנגד 13 מידות של רחמים, וזוהי סגולה להפוך מידת הדין לרחמים. וטוב לומר בעת נסיון: "גם זו לטובה".
הגמרא מספרת על נחום איש גמזו, שמורגל היה באמירת "גם זו לטובה".
מפני מה קראו לו נחום איש גמזו? מפני שעל כל דבר שהגיע לו היה אומר "גם זו לטובה". פעם אחת ביקשו ישראל לשגר דורון לקיסר. אמרו מי ילך? ילך נחום איש גמזו, שמלומד בנסים הוא.
שיגרו בידו מלוא ארגז אבנים טובות ומרגליות. הלך ולן בפונדק ופתחו אנשי הפונדק את הארגז ונטלו כל מה שבתוכו ומילאוהו עפר.
כשהגיע לקיסר, פתחו ארגזו וראו שהוא מלא עפר. אמר המלך: מלגלגים עלי היהודים, ביקש להרגו. אמר (רבי נחום): גם זו לטובה!
בא אליהו הנביא ונדמה לקיסר כאחד משלהם, אמר: שמא עפר זה מעפר אברהם אביהם הוא: שכשהיה אברהם זורק עפר נעשו חרבות, קשין (קש) – נעשו חצים, שנאמר: "יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו (ישעיהו מא, ב).
היתה מדינה אחת שלא יכול המלך לכבשה, בדקו בה את העפר (זרקו את העפר על האויבים, ואכן הפך לחצים וחרבות) וכבשוה. הכניסו את נחום איש גמזו לגנזי המלך ומילאו ארגזו אבנים טובות ומרגליות ושגרוהו בכבוד גדול על החול המיוחד שנתן למלך. בחזרתו לארץ ישראל לן נחום איש גמזו באותו פונדק.
ראו אנשי הפונדק את האוצר שהוא הביא ושאלו אותו בתמיהה: מה הבאת עמך שעשו לך כבוד גדול כל כך?
אמר להם: מה שנטלתי מכאן הבאתי לשם.
חשבו אנשי הפונדק שהחול שלהם הוא כנראה חול מיוחד ההופך לחצים, סתרו הם את ביתם, חפרו והוציאו ארגזים של עפר והביאו אותו למלך ואמרו לו: אותו העפר שניתן לך על ידי נחום – משלנו היה. ציווה המלך שיבדקו את החול במלחמה, בדקוהו ומצאו שזהו חול רגיל, כעס המלך מאד וציווה להרגם.
רק אם נקבל באהבה נזכה לשכר רב על הייסורים
הגמרא בברכות ה, א אומרת לנו דבר מפחיד, אדם שקיבל ייסורים, אם לא יקבל את אותם ייסורים באהבה, הרי שהייסורים האלו לא ירבו לו את השכר. וכך אומרת הגמרא:
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל מי שהקדוש ברוך הוא חפץ בו אוהבו ורוצה להרבות שכרו, מדכאו ביסורין, שנאמר (ישעיה נג, י): "וה' חפץ דכאו החלי". מי שהקב"ה חפץ בו, מדכאו ביסורי מחלה.
יכול שירבה שכרו אפילו אם לא קיבלם מאהבה? תלמוד לומר [בהמשך הפסוק]: 'אם תשים אשם נפשו'. מה אשם לדעת – אף יסורים לדעת." מה קרבן אשם אינו קרב אלא לדעת הבעלים, אבל כנגד רצונו אין מקריבים, אף ייסורים שכרם הוא רק אם הם לדעת. כלומר, שקבלם מאהבה.
הגמרא אומרת שכפי שקרבן על חטא אי אפשר להקריב בלי רצון של בעל הקרבן, כך לא יקבל האדם שכר על ייסורים אם לא יקבל אותם באהבה. כמה חשוב לקבל ייסורים באהבה, אם כבר עברנו את הייסורים, לא כדאי לקבל באהבה, כדי שלא להפסיד את כל השכר הרב?!
והגמרא ממשיכה לפרט את השכר של מי שקיבל ייסורים באהבה:
"ואם קבלם באהבה, מה שכרו? 'יראה זרע יאריך ימים'. ולא עוד, אלא שתלמודו מתקיים בידו, כפשוטו בידו שנאמר: 'וחפץ ה' בידו יצלח'." כלומר, התורה, שנאמר בה "וכל חפציך לא ישוו בה", תצלח בידו ויזכה לה בזכות שהוא מקבל את הייסורים באהבה.
לרכישת ספרה החדש של הרבנית אסתר טולידאנו "שבילי האמונה" בהידברות שופס לחץ כאן