עקביות: מה אעשה כדי שהילדים יקשיבו לי?

אם היו שואלים אותך מה זה להיות עקבית, מה היית עונה? האם חשבת על זה פעם?

"להיות עקבית זה להיות דיקטטורית בלי לב", שיתפה אמא באחת הסדנאות.

"איך זה קשור לחינוך?", ענתה אמא אחרת.

"להיות עקבית זה לא לוותר בשום אופן! להיות חזקה ולא להישבר", הוסיפה אחרת.

האם שמעתן את עצמכן לפעמים אומרות לפחות אחד מהמשפטים הבאים?

• "מה, אני לא אתן לו?".
• "לא נורא היא בטח למדה את הלקח. הפעם אוותר לה".
• "אין לי כוח! הרגע חזרתי מהעבודה, שייקח איזה ממתק שהוא רוצה".
• "נמאס לי מהנדנודים האלה, אתעלם וזהו, שיעשה מה שהוא רוצה".
• "שוב היא לא אספה את המשחקים?! אמרתי לה לפחות 5 פעמים", את מהרהרת בליבך ותוך כדי אוספת....
• ומשפט המחץ הידוע ביותר שאני שומעת מהרבה מאד אימהות הוא: "הוא אף פעם לא מקשיב. כמה פעמים אפשר להגיד?! שום דבר לא עוזר. ניסיתי, וההתנהגות חוזרת על עצמה".

אלו משפטים שהם בדיוק ההיפך מעקביות. אז מהי עקביות? ומה אעשה כדי שהם יקשיבו לי?

תהיי עקבית!

ולמה זה כדאי?

להיות עקבית הכוונה להתמיד.

אם החלטת שהילדה תאסוף משחקים, תהיי עקבית עד שהיא תאסוף. אז לא קורה מצב שהיא כבר הלכה לשחק עם חברה, ונכנסת לחדר וראית שהמשחקים לא אסופים. הרי אמרת לה 5 פעמים "תאספי את המשחקים ואח"כ תוכלי ללכת לשחק עם ריקי השכנה", והיא גם אמרה שתעשה זאת...

אז למה בכל זאת כשהגעת לחדר המשחקים היו מפוזרים על הרצפה?

כשילד יודע שאם אמא אומרת – אמא מתכוונת לזה באמת, הוא לא ישחק משחקים!

הוא יעשה מה שאמא אמרה לו, ואם הוא ירצה לבקש "הנחה" – הוא יבקש, ואמא תחליט אם כן או לא. לדוגמא: אמא תחליט אם אוספים עכשיו או אחר כך, אם לאסוף הכל או רק חלק, וכו'.

כשאת עקבית, את גורמת לכך שהילד יודע שלאמא יש מילה, שאמא יציבה, שאמא חזקה, שאמא ברורה. ממילא הוא מקבל יציבות, תחושת ביטחון וגבול ברור, והוא גם יודע שהוא לא יכול לחצות אותו.

כשאין פרצות שאפשר להתחמק דרכן – אז לא מנסים ואז ממילא לא מגיעים לכעסים, לעונשים וכו'.

את תהיי רגועה יותר, הילדים יקשיבו לך וישתפו פעולה!

יכול מאד להיות שבהתחלה תראי שזה קצת קשה, קצת ארוך... אבל זה רק בהתחלה (הילדים צריכים להתרגל שאם אמא אמרה אז זה רציני). כשזה יהיה ברור – זה יהיה קל מאד, כי את יודעת שנחסכים ממך הרבה כעסים, מאבקי כוח וצורך בנתינת עונשים, והרבה מאד כח שמתבזבז לריק.

אז איך עושים את זה?

1. מחליטים שעל מנת שהילדים יהיו ממושמעים והבית יתנהל ברוגע בשמחה ועם שיתופי פעולה, חשובה מאד מאד העקביות – ההתמדה, וזהו חלק בלתי נפרד מכך.
2. אחרי ששקלת מה לבקש או מה את רוצה מילדיך – עמדי על  כך בתוקף ואל תשני מדעתך (אלא אם כן החלטת מרצונך, ולא בגלל בכיות וקיטורים).
3. תוודאי שהדבר אכן נעשה (שלא יהיו הפתעות...).
4. תדאגי שילדייך ידעו ששמת לב שהדבר נעשה (מחמאה או הצצה), כי עם אמא "לא משחקים משחקים".
5. אם את עייפה או רק הגעת הביתה, אל תבקשי דבר שלא תוכלי אח"כ לעמוד עליו.
6. הילדים המתוקים יודעים "לנצל" רגעים מיוחדים בהם יש אורחים או חברים, או ביציאה משגרה (כמו חופש למשל...), אז שימי לב שאלו זמנים קריטיים וחשובים, שלא כדאי ליפול בהם ולשבור את העקביות. אם זה קשה לך – פשוט שחררי והעלימי עין מכללים כלליים, כגון עמידה בזמנים שבדר"כ את מקפידה, כן התקלח לא התקלח וכו', וכללים ספציפיים פשוט אל תבקשי. כך לא תשברי את העקביות.
7. כמובן, שתפי את בן הזוג בכדאיות של העקביות וברווח שגם אתם וגם ילדיכם תרוויחו מכך – יותר משמעת, יותר שיתוף פעולה, פחות עונשים, כעסים ומלחמות.

בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il