הרב עובדיה יוסף: כך נראו ימי בין המצרים בישיבת "פורת יוסף"

כשהיינו תלמידים ב"פורת-יוסף" היה המנהג חוק ולא יעבור, בכל יום מאלה הימים, עשרים ואחד יום, היינו יורדים לבית-הכנסת הגדול, ושם היו יושבים כולם על הארץ, יש שטיחים כרים וכסתות, ואומרים תיקון רחל.

הגבאי עליו-השלום היה ר' בן ציון חזן זצ"ל, הוא היה החזן - כשמו כן הוא, כשהיה בבגדד היה החזן של רבינו יוסף חיים ע"ה, ושלח אותו שיהיה הגבאי של "פורת יוסף" כדי שישגיח על הנהלת הישיבה, וקולו היה מעורר תאניה ואניה, היה לו קול עצוב, היה אומר את התיקון בבבכיות ודמעות שליש, והיה מעורר אחרים גם כן לבכות. היינו יורדים לבית הכנסת הגדול שבעוונותינו הרבים נחרב על ידי הירדנים, יום יום משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, חוץ מיום שבת ויום ערב שבת, מהצהריים ומעלה מתחילה הארת שבת לכן לא עושים, או ערב ראש חודש.

אבל בשאר ימי חול היו יושבים חמש דקות וקוראים תיקון-רחל, דבר זה אינו לוקח הרבה זמן, אבל צריך להשתתף בצער של ירושלים, שכינתא בגלותא, צריך להשתתף בצער השכינה מי"ז בתמוז עד תשעה באב.

כדאי להזהר במנהג זה שנזכר ברבינו האר"י, והגאון החיד"א נתן עליו גושפנקא, גם בספר עיקרי הד"ט ור' חיים פלאג'י ברוח חיים סמכו ידיהם על המנהג הזה שראוי לעשותו, ימצא לו חמש שקות ריוח בין הדבקים במשך היום ויתבודד לומר את התיקון הזה. 

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן