"עכשיו הפנסים כבר לא יהבהבו, אחרי שהדלקנו אורות גבוהים"

נוסעת בבוקר קיץ

הערפל שקט ורגוע,

כשמחשבות עולות

על אותם אורות.

אורות צריך כשיש חושך

כי ביום מאירה השמש

וקרניה טובות.

אך כשבא הליל

אור הטבע שוכח

ובא החושך.

איזו ברכה... יש תרופה!

להדליק אורות, לראות לרווחה!

כשיש חושך,

החוק קובע להדליק אורות

שיעזרו לנו לראות,

אך יש מקומות שבהם

החושך כבד,

והאורות שהדליקו אותנו

כבר לא מספיק חזקים.

במקום לקפוא ובצד לעצור,

במקום לומר די ולא להמשיך עוד...

בחרו בברכה,

הוסיפו אור

שיאיר את הנשמה.

כי בחיים יש זמנים

שבהם החיים מעצמם מאירים

ודי באורם כדי לשמוח ולשמח אחרים.

פעולה קטנה שתוסיף עוד אור

לדחוף 'תסוויץ'' קדימה,

ולמשוך עוד כוח

מהדרך.

להוסיף עוד אור לחיים,

ועכשיו

הפנסים כבר לא יהבהבו

אחרי שהדלקנו

אורות גבוהים.