אנשים, צאו מהתבניות, העטיפה לא קובעת

פסעתי בשביל, קצת רועדת

להניח כף רגלי על מקום לא מוכר,

חוששת.

הסתכלתי סביב על מקרים קשים

הן זהו בסה"כ בית חולים.

אך ככל שעבר לו הזמן

הבנתי כי הסתכלתי במבט שטחי וקטן

כי העטיפה לא קובעת.

היא רק מכסה,

מכסה על נשמה כה זכה ויפה.

כן. אנשים. צאו מתבניות

הפסיקו לבנות סביבכם חומות

לא של מלבושים, לא של כבוד, לא של תואר, לא זוהר.

כי מה שקובע באמת

זה היכולת שלנו להכיל. להבין. לתת.

לא צריך לתת במנות גדולות,

מספיק לפעמים חיוך וזה שובר מסכות.