דברי תורה

פגעת בחבר, והוא לא מוכן לסלוח? כך תוכל לפייס אותו

יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ בַפֶּתַח, וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים אֵינָם בָּאֹפֶק הַקָּרוֹב, אֲבָל טִיבָן שֶׁל פְּגִיעוֹת בַּזּוּלַת שֶׁאֵינָן מַמְתִּינוֹת עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים… וְגַם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה יֵשׁ לְטַפֵּל בָּהֶן. כֵּיצַד? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

  • פורסם י"א סיון התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ: אִם הָיְתָה קְטָטָה בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כֵּיצַד מִתְכַּפֵּר לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אִם הָלַךְ לְרַצּוֹת וְלֹא יְקַבֵּל, מַה יַּעֲשֶׂה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית - זֶה סִימָן יְהֵא בְיָדֶךָ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ, יֵשׁ לְךָ מְרַחֵם; וְאִם אִי אַתָּה מְרַחֵם עַל חֲבֵרְךָ, אֵין לְךָ מְרַחֵם (מדרש תנחומא, פרשת וירא, סימן ל')

הַמִּדְרָשׁ מְתַעֵד שְׁאֵלָה שֶׁשָּׁאֲלוּ תַלְמִידִים אֶת רַבָּם:

יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, אָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ קְטָטָה עִם חֲבֵרוֹ, כֵּיצַד מִתְכַּפֵּר לוֹ חֶטְאוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים?

אָמַר לָהֶם - כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; אֲבָל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה, יְפַיֵּס, אֶת חֲבֵרוֹ.

וְאִם הָלַךְ הַפּוֹגֵעַ לְפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ, וְהַלָּה לֹא הִתְפַּיֵּס, מַה יַּעֲשֶׂה?

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית: סִימָן זֶה יְהֵא בְיָדֶךָ – אִם אַתָּה מְרַחֵם עָלָיו בֶּאֱמֶת, גַּם הוּא יְרַחֵם עָלֶיךָ וְיִסְלַח לְךָ; וְאִם אֵינְךָ מִתְכַּוֵּן בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ, וְאֵין בַּקָּשָׁתְךָ נוֹבַעַת מִתּוֹךְ רַחֲמִים עַל מַה שֶּׁעוֹלַלְתָּ לוֹ, הוּא יְסָרֵב לְהִתְפַּיֵּס עִמְּךָ, לְפִי שֶׁהַלֵּב מַרְגִּישׁ אֶת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגְדִּיר.

* * *

הֱוֵי אוֹמֵר: בַּקָּשַׁת סְלִיחָה מֵהַזּוּלַת אֵינָהּ מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ אֶלָּא רֵאשִׁיתָהּ בַּהַכָּרָה שֶׁל הַפּוֹגֵעַ, שֶׁהוּא נָהַג בְּאֹפֶן בִּלְתִּי רָאוּי. לְהַכָּרָה זוֹ יַגִּיעַ לְאַחַר שֶׁיִּשְׁקַע בְּהִרְהוּרִים עַל הַהַרְגָּשָׁה הַמְּרִירָה שֶׁאָפְפָה אֶת חֲבֵרוֹ בַּשָּׁעָה שֶׁפָּגַע בּוֹ, יִזְדַּהֶה אִתּוֹ וִירַחֵם עָלָיו, וְכָךְ תָּבוֹא סְלִיחָתוֹ לִידֵי בִטּוּי, בְּאֹפֶן שֶׁהַנִּפְגָּע יְזַהֶה שֶׁהָאִישׁ שֶׁפָּגַע בּוֹ – אֵינֶנּוּ; וְאִישׁ אַחֵר, רַחֲמָן וְאוֹהֵב, הוּא הַנִּצָּב בְּפָנָיו לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ.

וִילְנָא, הָעִיר הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּקְרְאָה "יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל לִיטָא" עַל שֵׁם גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁהָפְכוּ אֶת שְׁמָהּ לְנֶכֶס צֹאן בַּרְזֶל בַּהִסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית, זָכְתָה שֶׁיִּתְגוֹרֵר בָּהּ אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׂטְרַשׁוּן. רַבִּי שְׁמוּאֵל הָיָה מְפֻרְסָם בִּגְאוֹנוּתוֹ, וְחִדּוּשֵׁי תוֹרָתוֹ נִדְפְּסוּ בְּכָל כִּרְכֵי מַהֲדוּרַת שַׁ"ס וִילְנָא שֶׁל הַתַּלְמוּד הַבַּבְלִי, הַגָהוֹת וְחִדּוּשֵׁי רש"ש. רַבִּי שְׁמוּאֵל זָכָה לַעֲשִׁירוּת מֻפְלֶגֶת וְהוּא נִצֵּל אוֹתָהּ לַעֲשִׂיַּת מִצְווֹת, עָסַק בְּצָרְכֵי צִבּוּר וְנִהֵל גְּמַ"ח שֶׁהֶעֱנִיק הַלְוָאוֹת בְּהֶקֵּפִים גְּדוֹלִים.

פַּעַם אַחַת קִבֵּל מִמֶּנּוּ יְהוּדִי וִילְנָאִי הַלְוָאָה בְּסַךְ מֵאָה רֻבְּל. בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַפֵּרָעוֹן פָּנָה הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל וּבְיָדוֹ הַכֶּסֶף, כְּדֵי לִפְרֹעַ אֶת הַהַלְוָאָה. מִשֶּׁלֹּא מְצָאוֹ בְּבֵיתוֹ, פָּנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹקֵד רַבִּי שְׁמוּאֵל עַל תַּלְמוּדוֹ וּפָרַע אֶת חוֹבוֹ.

כַּעֲבֹר זְמָן לֹא רַב הֻפְתַּע מְאֹד הַלּוֹוֶה לְקַבֵּל פְּנִיָּה מֵאֵת הַגְּמַ"ח, שֶׁיִּפְרַע אֶת חוֹבוֹ. הוּא הִזְדָּרֵז וּבָא לְרַבִּי שְׁמוּאֵל:

רַבֵּנוּ, הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַחוֹב בְּיוֹם פְּלוֹנִי, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, הָרַב יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל הַחוּם, בְּצַד יָמִין, וַאֲנִי הִנַּחְתִּי אֶת הַשְּׁטָר לְיַד הַגְּמָרָא.

אֵינֶנִּי זוֹכֵר זֹאת, הֵגִיב רַבִּי שְׁמוּאֵל, וּבְהֶתְאֵם לִכְלָלֵי הַגְּמַ"ח עָלֶיךָ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבְךָ, לְפִי שֶׁשְּׁטָר הַחוֹב עוֹדֶנּוּ בְיָדִי. הַלֹּוֶה הַתָּמִים סֵרֵב לְשַׁלֵּם פַּעֲמַיִם, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל נֶאֱלַץ לְתָבְעוֹ לְדִין תּוֹרָה. בִּמְהִירוּת הִתְפַּשְּׁטָה הַשְּׁמוּעָה עַל הָאִישׁ שֶׁנִּסָּה לְהוֹנוֹת אֶת הַגְּמַ"ח, וְאַף הֵהִין לָגֶשֶׁת לְדִין תּוֹרָה מוּל רַבִּי שְׁמוּאֵל. הַלּוֹוֶה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ חָווּ תְקוּפָה מְאֹד לֹא נְעִימָה, עַד שֶׁבְּנוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר.

כַּעֲבֹר זְמַן רָב שָׁלַף רַבִּי שְׁמוּאֵל גְּמָרָא מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ, פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר וּלְהַפְתָּעָתוֹ מָצָא בֵּין דַּפָּיו שְׁטָר שֶׁל מֵאָה רֻבְּל! בִּרְאוֹתוֹ אֶת דַּף הַגְּמָרָא נֵעוֹר זִכְרוֹנוֹ. אָכֵן דַּף זֶה הוּא לָמַד בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל הַסַּפְסָל הַחוּם, וְהַלּוֹוֶה הִתְיַצֵּב בְּפָנָיו וְהִנִּיחַ אֶת הַשְּׁטָר. רַבִּי שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּלִמּוּדוֹ, דָּחַף אֶת הַשְּׁטָר בֵּין דַּפֵּי הַגְּמָרָא וְהִמְשִׁיךְ לִלְמֹד. דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו. אֵיךְ יְכַפֵּר עַל עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל הַלּוֹוֶה הָאֻמְלָל, אֵיךְ יְפַיְּסֶנּוּ. וְכִי מַה יֹּאמַר לוֹ, מְחַל לִי? הַאִם דַּי בְּכָךְ?

נִפְגַּשׁ רַבִּי שְׁמוּאֵל עִם הַלּוֹוֶה, בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְפַיֵּס אוֹתְךָ, הַאִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל לִפְנֵי כָּל נִכְבַּדֵּי הָעֵדָה בַּאֲסֵפָה גְדוֹלָה?

מַה תּוֹעִיל לִי בַּקָּשַׁת מְחִילָה זוֹ, הֵשִׁיב הָאִישׁ בִּתְמִימוּת; הֲרֵי רַבִּים יַחְשְׁבוּ שֶׁהָרַב רַק חָמַל עָלַי וְהֶחְלִיט שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי הִגִּיעַ הַזְּמָן לָתֵת לִי הִזְדַּמְּנוּת לַחֲזֹר לְמוּטָב. בְּנוֹסָף לְכָךְ, אָמַר הָאִישׁ בְּעַגְמוּמִיּוּת, בְּנִי עָזַב אֶת הָעִיר מֵרֹב בּוּשָׁה! הוּא לֹא יַחֲזֹר!

שָׁקַע רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּהִרְהוּרִים, וּבִקֵּשׁ מִן הַלּוֹוֶה: הוֹאֵל נָא לְהוֹדִיעַ לְבִנְךָ שֶׁרְצוֹנִי לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן אִישִׁי. הַבָּחוּר הִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ אֶל הָרַב, רַבִּי שְׁמוּאֵל תָּהָה עַל קַנְקַנּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ לְאָבִיו הַנִּדְהָם: אִם תִּרְצוּ, הֲרֵינִי מוּכָן לְקַחְתּוֹ כְּחָתָן לְבִתִּי!

וַתֵּהֹם הָעִיר! שׁוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לְשַׁכְנֵעַ אִישׁ שֶׁהַלּוֹוֶה הוּא אָדָם יְשַׁר דֶּרֶךְ. כָּךְ בָּחַר רַבִּי שְׁמוּאֵל לְהַבִּיעַ אֶת כַּוָּנָתוֹ הַכֵּנָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵהַנִּפְגָּע. בִּתּוֹ קִבְּלָה חָתָן הָרָאוּי לָהּ, אַךְ הוּא וִתֵּר עַל מִשְׁפָּחָה חֲשׁוּבָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּדֵּךְ אִתָּהּ בְּהֶתְאֵם לְמַעֲמָדוֹ, כִּי מַה תּוֹעִיל לוֹ חֲשִׁיבוּת וּמַה עֵרֶךְ לוֹ בְּמַעֲמָד, אִם בִּגְלָלוֹ יִוָּתֵר יְהוּדִי פָּגוּעַ עַד עָמְקֵי נִשְׁמָתוֹ?

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן

מישהו קרא לך חכמולוג? משחק הטריוויה החדש של עולם הילדים נפתח למנויים. שחקו ואולי תזכו בפרסים. לחצו כאן למשחק >>>

תגיות:ותן חלקנוסליחה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מגילת אסתר עם פירוש הרב זמיר כהן

35לרכישה

מוצרים נוספים

תיק למגילת אסתר פיו אותיות בולטות עבור קלף 39 ס"מ

ערכת פורים לילדים

רעשן עץ ליצן צבעוני

סט 3 קעריות הגשה מרובעות זכוכית ופס זהב

נעימות יאמרו - פורים ומגילת אסתר - הרב ברוך רוזנבלום

ילקוט יוסף - פורים - הרב יצחק יוסף

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה