איך משכנעים את הילד ללמוד ברצינות?

אנו הורים לנער בכיתה י', שמאיזו שהיא סיבה או קושי, מזלזל מאוד בלימודים. אנו מדברים איתו המון ומוכיחים אותו למען עתידו, והוא לא מקשיב בכלל. כל שיחה איתו מתחילה ונגמרת במריבות, והוא כאילו עושה לנו דווקא. ההתנהגות הזו גם מופיעה בכל דיבור שלנו איתו מידי יום. מהי עצתך בעניין?

כשמדובר במתבגר המקצין בהתנהגותו, ההטפות ההוריות הן סוג של דיבור בעייתי.

מתבגרים, כפי שנראה בתיאורכם , סולדים מהטפות ומגיבים עליהן בחריפות, משום שהם רואים בהן ניסיון הורי לשנות את זהותם, שפיתוחה בשלב ההתבגרות היא ערך עליון בעבורם. משום כך הם חשים, בעצם, פלישה לאוטונומיה שלהם.

במצב של יחסי עימות, כל שיחה על נושאים טעונים מובילה להסלמה. על כן הדרך המומלצת באופן כללי היא, לדבר מעט ככל האפשר על נושאים שבמחלוקת, ולהעדיף דיבור קצר וברור ללא חזרות והטפות מוסר. בכך אתם מרוויחים נוכחות הורית מתוך מצב הקרוב לשתיקה, שאין בה התעלמות או נתק.

הדיבור שלכם הופך במשך הזמן לחשוב יותר בעיני הילד (מתבגרים רבים מגיבים טוב יותר לאיסור נחוש של ההורים מאשר לניסיונם לשכנע את הילד לקבל מרצון את תוכן האיסור).

החשוב מכל הוא לא להיגרר אחר פרובוקציות של הילד. המסר מצדכם עבר בקריאה ראשונה, ודי. מכאן, על הילד ללמוד לקחת אחריות על לימודיו ועתידו, ללא קביים מיותרים מצדכם.

קרן אהרון היא מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית

בקרוב – סדנת הנחיית הורים עם מנוחה פוקס. לפרטים הקליקו