קול קורא לגננות: "אל תלמדו ילדים בגן על השואה". מה דעתכם?

האם יש לשתף את הילדים בגיל הרך בסיפורי זוועות השואה? לדברי יו"ר ארגון 'גננות מחנכות' אפשר להמתין עם העברת המידע עד לגיל מאוחר יותר.

"לימוד השואה בגני הילדים מגיל שלוש עד שש, שנה אחרי שנה, פוגע בהם וגורם נזקים וטראומות. ודאי שלא מקנה להם הבנה או ערכים כלשהם", טוענת דורית חזן, יו"ר ארגון 'גננות מחנכות'. "אין לי ספק שיש להעביר את הידע על השואה, אבל בשום פנים ואופן לא בגיל הגן. אפשר ורצוי להמתין עם לימודי השואה לשלב מאוחר יותר".

"יש שחושבים שאפשר להסביר את נושא השואה בגן הילדים, ודורשים מהגננות להפעיל שיקול דעת ולבחור את הדרך להעביר את המידע", מבהירה חזן, "אבל שנים של חינוך הגיל הרך לימדו אותי שאין דרך ואין צורך לדון בזה כלל. אנחנו -הגננות-נמצאות בשטח ונתקלות בחוסר היכולת להבין את גודל האסון והפחד שנזרע בילדים מחשיפתם לנושא מיותר. אם למבוגרים קשה לתפוש את גודל הזוועה ועוצמת הרשע של השואה, על אחת כמה וכמה לילדים שעדיין לא מכירים שכול, אבל ואובדן מה הם".

"את הסיפור ההיסטורי: בחנוכה, פורים ופסח אנו מעדנות ומייפות בגן, משתדלות לגעת בטוב, בציורי, בסמלים המשמחים, מתוך ידיעה והבנה כי הילדים לא יכולים להכיל את האסונות. הסיכוי שילד יפתח חרדות הוא כל כך גבוה כך שאנו מעדיפות לדלג על כל הרע ולהשאיר את התמימות במוחות ובמחשבות של הילדים".

עוד מוסיפה בדבריה כי: "אנו צריכות לשאול את עצמנו כל פעם מחדש – איזה ערכים אפשר להנחיל לילד מהמסרים שלנו? האם הוא מסוגל בשלב של חייו להבין את המסר? אם המסר זורע בו אימה, ולמה צריך לעשות זאת? אנו קוראות לכלל הגננות: אל תלמדו ילדים בגן על השואה. אם הילדים שואלים שאלות ראוי לענות להם באופן ענייני, אבל לא ליזום את שיח בנושא. אתן אימהות ומחנכות, ואתן אלה שיודעות מה נכון בשבילכן ומה נכון לילד".

בדבריה הביאה חזן את דבריו של ניצול השואה, אורי חנוך ז"ל ששימש כחבר הנהלה במרכז הארגונים של ניצולי השואה. כה דבריו: "זה פשוט הרתיח את דמי. למה צריך לדבר על הנושא הזה עם ילדים בגני ילדים ובכיתה א' ו-ב'? אי אפשר לחכות לגיל 12? זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת, זה לא בא בחשבון. זה כואב לי. בסופו של דבר, אין מישהו אחר חוץ מניצולי השואה שיודעים להעביר את זה לילדים. עד כמה אפשר לייפות את הנושא הזה? אני חושב שבגילים האלה זה לא נחוץ. אם הילד שואל אז יש הזדמנות לספר בצורה מתחמקת, אבל לא כתוכנית לימודים מחייבת".