שידוכים וחיפוש זוגיות
בניסן עתידין להיגאל: תהליך היריון האיילה כמשל לגאולה הפרטית, שלנו הרווקות
כיצד קשורה הגאולה הפרטית שלנו לתהליך ההיריון והלידה של האיילה, מהי התפילה שלימד הקב"ה את משה רבנו ולמה אסור לנו להתייאש אחרי "שתי נשיכות נחש"? טור מהורהר לקראת פה-סח
- שירה דאבוש (כהן)
- ד' ניסן התשע"ח
(צילום: shutterstock)בנקיק נסתר בצוקים
אילה שותה מים
מה לי ולה אלא צוקי ליבי
אלא מעיין חיי אלא נסתר
אילה מה לי ולה
מה לי ולה
מה לי ולה
אילה מה לי ולה
אלא אהבתי (המשוררת יונה וולך)
מה לי ולה - מלבד צוקי לבי?
אילה, המכתב הזה מיועד לך. אי-לה. כל מי שמחפשת את דרכה, ששואלת 'איה', שמרגישה שהיא כבר כל כך רחוקה מישועה, כל כך לבדה בהריון הרוחני הכל כך קשה שלה.
אילה,
מה לי ולה - מלבד אהבתי?
מה אתן לך בת מלך, אחותי למסע, מלבד אהבתי?
ומרוב אהבתי, רוצה אני לצעוק אלייך בשעה קשה זו, שבה אני יושבת על המשבר ולא לידו. איני רואה אותו מרחוק, אלא חווה אותו על בשרי, מרגישה את דקירתו הפוצעת מכל כיוון אפשרי. אילה, מה אזעק לך כדי שתביני? כדי שתאמיני? כדי שתשני את דרכך, ולא תפסעי בדרך שבה פסעתי אני?
איך אפשר לשנות את כיוון המחשבה שלך, אילה יקרה, כדי שתביני שהמעיין שבו מבקשת את להרוות את צימאונך - איננו נמצא בשדות זרים? מה לי ולך, חוץ מהצוקים המקיפים כעת את לבי, מכסים את מעט המים שנותרו ויוצרים חומה גבוהה ובצורה של ריחוק ביני לבין כל השפע שיכול היה להיות בחיי - אלמלא סרתי מדרך התורה.
יש דברים שהצניעות יפה להם ואיני יכולה להכביר בדיבור עליהם, אך סומכת אני עלייך שתביני, בת מלך יקרה, שתביני את מה שמבינות כולנו. כל האילות שמחפשות מים בין הנקיקים, במעיינות החיים. בנסתר...
תהליך היריון האיילה כמשל לגאולה פרטית
כולנו רוצות לרוות מים, כולנו רוצות להרגיש אהבה. כולנו מחפשות מקום בעולם הזה וכולנו שואפות לראות בבואה שמחה שמשתקפת אלינו מהמים. איך מגיעים לזה? ניסיון חיי אומר לי שזה בטח לא על ידי הריחוק מה' או הבחירה במה שחלילה עשוי לגרום לחילול שמו. כולנו מחפשות, כולנו צמאות, כולנו מבקשות דבר מה.
ורגלינו עייפות. אין עוד כוח למסע, אבל מזן מיוחד אנו. גם כאשר בטננו גדולה והמשא כבד עלינו, גם כאשר אנו כבר עוצרות במקום אחד, מתעקשות ללדת רק בו, אנחנו מתקשות להוציא מתוכנו את הוולד - שכן רחמנו צר. הרחמים העצמיים שלנו - ממבט צר הם מגיעים. אנחנו לא רואות את התמונה השלימה, קשה לנו עם הידיעה שלא מספיק שאנחנו עוברות את הקושי ללדת - הקב"ה עוד מחליט לזמן לנו נחש שמיימי שיכיש אותנו ברחם.
"איךךךךךךךךך זההההה יכולללללללללללל להיותתתתתתתתתתתתתתתת?", אנחנו מזדעקות. לא מבינות מה קורה כאן, "למה צריך את כל הכאב הזה בשביל ללדת?".
אלא שכאן טמון הסוד הגדול, שכל אחת ואחת מאיתנו צריכה ללמוד ולהפנים: אין טוב בלי רע, ואין מתוק בלי מר. כן, בדיוק כך. וזו בדיוק הסיבה שהקב"ה בכבודו ובעצמו לימד את משה רבנו כיצד להתפלל אליו: "ריבונו של עולם - עשה ממר מתוק". זו כל התפילה, אבל אם נתבונן בה נראה כמה ענקית ומשמעותית ויפהפייה היא.
אל תבקשי, בת מלך יקרה ואהובה - לצאת מן המשבר. לברוח ממנו ולא להתקרב אליו, כי זה לא יקרה. הקושי שם כדי לעזור לך, כדי לעזור לרחם שלך להתרפות (ולהתרפאות) ולהביא אותך ללידה הנכספת. איך זוכים לזה? לא מתפללים שהרע ימוגר, לא מתפללים שהמר יעבור. לא מתלוננים על רוע הגזירה ולא שואלים 'למה דווקא אני'. מה כן עושים? מבקשים מבורא עולם להפוך את הרע למתוק, פשוט. קל.
בנשיכה הראשונה מוכרח שייצא דם. אבל אחר כך...הו-הו, כמה מים
תהליך הלידה של האילה כפי שמתואר במקורות הוא נס שאין די מילים לתארו. רגע הלידה מתרחש בזמן מסוים מאוד - לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי. מדוע? כי הקב"ה בחוכמתו האינסופית מכיר את ברואיו ויודע שרק ברגע הזה הוולד מוכן בדיוק לצאת. אם חלילה הוא יתמהמה בפנים רגע אחד מיותר, הפתח ייסגר מחדש, הוא ייתקע בפנים והאיילה - פשוט תמות.
מה קורה באותם רגעים? "בשעה שמתעברת נסתמת, וכשמגיעה שעתה ללדת - צועקת ומרימה קולות. קול אחר קול, עד ע' קולות, כחשבון התיבות של 'יענך ה' ביום צרה', שהוא שיר של מעוברת זו. והקב"ה - שומע אותה ומזמין לה ישועתה. אז יוצא נחש אחד גדול מתוך הרי חושך, ובא בין ההרים. פיו מלחך בעפר, ומגיע עד אותה האייל ובא ונושך אותה במקום - ב' פעמים. בפעם הראשונה יוצא דם, והוא לוחך. בפעם השנייה יוצאים מים, ושותים כל הבהמות שבהרים. והיא נפתחת ויולדת".
איזה נסססססס בתוך נססס בתוך נססס.
בפעם הראשונה - יוצא דם, והנחש מקבל את שכרו על פעולתו כי הקב"ה לא נשאר חייב לאף אחד. ישתבח שמו לעד, כמה מתוק ה'. כמה נפלא. בפעם השנייה - יוצאים מים, וכל הבהמות באות ליהנות ממתנת חינם, כי לקב"ה יש לכולם. גם למי שלא עשה שום דבר בשביל לזכות בישועה שלו. ובפעם השלישית, זוכה האיילה ליהנות מפרי בטנה ומאמציה, כי הקב"ה לא נשאר חייב לאף אחד ולא שוכח שום מאמץ ושום תפילה ושום צעקה של אף ברייה.
איזה נס! אני כותבת ובוכה, בוכה וכותבת את הישועה שלנו. אחיות יקרות שלי, יש נסים בעולם. יש ה' בעולם, תצעקו אליו בע' קולות, תבכו בקולי קולות - קול אחר קול... אל תעזבו את התפילה, אל תעזבו את הדמעות. אל תסגרו את הפתח של הרחם, של הרחמים על עצמכם. תרחמו על עצמכן ועל הבעלים שלכם שהתייאשו כבר מהחיפוש, ותתפללו אתן עליהם.
תתפללו אתן על הילדים שלכן, ותצעקו את הכאב שלכן בכל רגע. אתן שומעות???? אל תניחו לו לרגע, כי רק הוא יתברך שומע ורק לו יתברך המפתח לילודה. המפתח לישועה. המפתח למנוחה שלכן, אלליי... למנוחה, לאהבה, לדעת.
ליצירת קשר עם הכותבת אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il