ותן חלקנו: מי שמאמין לא מוותר

רַבִּי יְהוּדָה פְּתַח: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" - לְעוֹלָם בַּר נַשׁ יְהֵא זְהִיר בְּמָרֵהּ וִידַבֵּק לִבֵּהּ בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּגִין דְּיֶהֱוֵי שְׁלִים בְּמָארֵהּ; דְּכַד יֶהֱוֵי שְׁלִים בֵּיהּ לֹא יָכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵהּ כָּל בְּנֵי עָלְמָא (זוהר, כרך ג', פרשת בהר, דף ק"י, עמוד ב')

אֶת דְרָשָׁתוֹ פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה בְּדִבְרֵי הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים : "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", וְכָךְ הִסְבִּירוֹ: לְעוֹלָם יִהְיֶה אָדָם זָהִיר בְּצִוּוּיוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ, וִידַבֵּק אֶת לִבּוֹ בָּאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם אֲדוֹנוֹ, כִּי כְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם עִם אֲדוֹנוֹ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא יוּכְלוּ לְהָרַע לוֹ.

בְּרוּחַ דּוֹמָה מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י פָּסוּק זֶה: "בְּטַח בַּה'", וְאַל תֹּאמַר: אִם לֹא אֶגְזֹל וְלֹא אֶגְנֹב, אוֹ אִם אֶתֵּן צְדָקָה לֶעָנִי, מִמָּה אֶתְפַּרְנֵס? אֶלָּא "עֲשֵׂה טוֹב" וְאָז "שְׁכָן אֶרֶץ" - תִּשְׁכֹּן בָּאָרֶץ לְאֹרֶךְ יָמִים, "וּרְעֵה אֱמוּנָה" – תֹּאכַל וְתִתְפַּרְנֵס מִשְּׂכַר הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמַנְתָּ בַה' לִסְמֹךְ עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת טוֹב.

* * *

מְעַנְיֵן מְאֹד שֶׁהָאֱמוּנָה נִמְשֶׁלֶת בַּפָּסוּק לְ'אֶרֶץ'. כָּךְ גַּם בְּפָסוּק אַחֵר: "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ".

הָאֱמוּנָה הִיא הַבָּסִיס הַמֻּצָּק שֶׁל בִּנְיַן הָאָדָם וּפְעֻלּוֹתָיו. אַךְ פָּן נוֹסָף יֵשׁ לַדְּבָרִים, אֵין הָאֱמוּנָה רַק בָּסִיס לִפְעֻלּוֹת הָאָדָם, אֶלָּא הִיא גַם כְּקַרְקַע הַמְנִיבָה יְבוּל!

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?

כֹּה אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב, זיע"א, וּמִפְּאַת מְתִיקוּת לְשׁוֹנוֹ נְצַטֵּט אֶת דְּבָרָיו מִלָּה בְמִלָּה, כִּמְעַט: "כְּשֶׁמַּנִּיחִים חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה, הִיא גְדֵלָה יָפֶה וְצוֹמַחַת יָפֶה, וְאֵין מַזִּיק לָהּ שׁוּם רוּחַ וְלֹא זִיקִים וּרְעָמִים; וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגָּדֵל (כֹּחַ שֶׁל צְמִיחָה וְשֶׁל גְּדִילָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם פּוֹסְקִים לְאַחַר נִתּוּק הַצֶּמַח מִשָּׁרָשָׁיו), עַל כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִים הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה, הִיא נִרְקֶבֶת בָּאָרֶץ מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגָּדֵל.

אֱמוּנָה הִיא בִבְחִינַת כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכֹחַ הַגָּדֵל. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ זֶה, אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר, וּמִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת כָּרָאוּי. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה, אֵין לוֹ כֹּחַ הַגָּדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ".

כְּלוֹמַר – אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אִם הוּא מִתְבַּצֵּעַ מִתּוֹךְ נֶפֶשׁ שֶׁחִזְּקָה עַצְמָהּ בֶּאֱמוּנָה בַה', יִתְבָּרֵךְ, הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ יָנִיב יְבוּל פּוֹרֶה, יָבִיא בְעִקְּבוֹתָיו בְּרָכָה וָשֶׁפַע, מַעֲשִׂים נוֹסָפִים, וְחוֹזֵר חֲלִילָה. אַךְ מַעֲשֶׂה הַמִּתְבַּצֵּעַ עַל מַצָּע מְנֻתָּק מֵאֱמוּנָה, עָלוּל לְהַשְׁרוֹת עַל הָאָדָם תְּחוּשַׁת כֹּבֶד, אֵינוֹ בָטוּחַ שֶׁיִּהְיֶה מְסֻגָּל לְשֵׂאתוֹ עַל כְּתֵפָיו, וְכַחֲלֹף זְמָן לֹא רַב יִהְיֶה כָל הָעִנְיָן עָלָיו לָטֹרַח.

הֶחָפֵץ בְּחַיִּים שְׁלֵוִים שֶׁבָּהֶם יִמְצָא סִפּוּק בְּמַעֲשָׂיו – יְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה בַה' וּבְכָךְ יִצְבַּע בְּאוֹר זוֹהֵר, יַעֲנִיק אוֹר פְּנִימִי, לְכָל מַעֲשָׂיו וּלְכָל הֲלִיכוֹתָיו.

שַׁלְוָה שֶׁהִשְׁרְתָה אֱמוּנָה בַה' בְּמִקְרֵה חֵרוּם, מְסֻפֶּרֶת עַל רַבִּי יוֹסֵף דֹּב סוֹלוֹבֵיצִיק מִבְּרִיסְק זצ"ל, בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי".

בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנַס לְבֵיתוֹ יְהוּדִי בְּבֶהָלָה וּבְזַעֲקוֹת שֶׁבֶר. הַיְּהוּדִי, ר' מֹשֶׁה רַחָאב שְׁמוֹ, עָמַד לְקַבֵּל הֶתְקֵף לֵב. נוֹדַע לוֹ כִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת פּוֹשְׁטִים עַל הָעִיר וּבוֹדְקִים חֲנוּת חֲנוּת, לְוַדֵּא שֶׁאֵין בָּהּ סְחוֹרָה הָאֲסוּרָה לִמְכִירָה. אִם יִבְדְּקוּ אֶת חֲנוּתוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ רַק יַעַמְדוּ עַל פִּתְחָהּ וְיָצִיצוּ בָהּ, הוּא עָלוּל לְהִמֵק בַּכֶּלֶא עַשְׂרוֹת שָׁנִים.

הָרַב נָטַל עִמּוֹ אֶת הַמְבֹהָל לְחֶדֶר סָמוּךְ, פָּתַח אֶת סֵפֶר "נֶפֶשׁ הַחַיִּים", וְשִׁנֵּן אִתּוֹ קֶטַע הָעוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' – רְאֵה בְּהֶעָרָה  - וְהִדְרִיךְ אֶת בַּעַל הַחֲנוּת לְהִתְבּוֹנֵן בַּדְּבָרִים וּלְהַאֲמִין בַּה' בְּכָל לִבּוֹ.

חָלְפָה חֲצִי שָׁעָה, וְאֵשֶׁת הַסּוֹחֵר הוֹפִיעָה וּבְפִיהָ בְּשׂוֹרַת הַרְגָּעָה. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. הַשּׁוֹטְרִים עָבְרוּ מֵחֲנוּת לַחֲנוּת, וְלִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲנוּת הַמְדֻבֶּרֶת הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹךְ הַפְסָקַת אֹכֶל. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ הֵיכָן אָחֲזוּ בִּבְדִיקָתָם, סִמְּנוּ אֶת חֲנוּתוֹ בְּצֶבַע אָדֹם. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת אֲרוּחָתָם הִתְלַבְּטוּ אִם הַצֶּבַע הָאָדֹם הוּא "עַד בִּכְלָל" אוֹ "לֹא עַד בִּכְלָל", וּלְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ לְהַתְחִיל מֵהַחֲנוּת הַבָּאָה…

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן