מרגש: מה גרם לעיתונאי אראל סג"ל להחזיר את הכיפה לראשו?

העיתונאי אראל סג"ל, שבאחרונה פרש מתכנית הרדיו הקבועה שלו בגלי צה"ל, חושף את הרגע המכונן שבו החליט להחזיר את הכיפה לראשו. "זה היה אחרי פינוי עמונה", הוא משחזר בראיון לתכנית 'אנשים'. "ראיתי מה קרה שם, והיה פה משהו מעבר: ראיתי את המכות, הסוסים, וזה היה מחפיר. אולמרט רצה להראות מנהיגות, על חשבון ילדים וילדות".

סג"ל, המזוהה עם זרם הימין, סיפר על הבית הדתי שבו גדל ועל המרדנות שהתעוררה בו כבר בהיותו בן 16 והמשיכה לשלב מאוחר יותר, כאשר היה כבר חייל בגולני. "הייתי בא לאבא שלי והוא דתי, ואומר לו: 'אם אתה לא נותן לי את האוטו ביום שישי, אני לא בא יותר לשבת'. הוא אפילו לא הספיק לראות אותי מחזיר את הכיפה", סיפר סג"ל בקול עצב, כששחזר את הרגע שבו אביו זלמן 'נגמר לו מול העיניים', לאחר שנפצע בתאונת דרכים.

זה היה בשנת 2003 ונמשך ארבע שנים ארוכות. "אחד הדברים שחבל לי זה שהוא נורא התגאה בי, ולא יצא לו לראות אותי יותר מצליח", סיפר סג"ל. בנקודה זו נזכר סג"ל באותו יום שבו אביו התקשר אליו ו"לא היה לי כוח לענות, והשיחה הבאה הייתה כשהוא בבית חולים. ויותר לא דיברנו".

בדבריו התייחס סג"ל אף לעמדותיו הפוליטיות החדשות, אלו שרחוקות מני ים מהשמאל אליו השתייך בעבר. "בשנת 92' הצבעתי מרצ ואני מאלו שאחראים לאסון אוסלו", הודה. "אבל אחרי רצח רבין, כשהלכתי לכיכר עם כמה חברים דתיים וגירשו אותנו משם - הבנתי סופית שזה לא השבט שלי. השמאל מרגיש שזה נגמר, ואין לו יכולת דמוגרפית לחזור לשלטון. אבל ההגמוניה לא נגמרת רק בשלטון, היא נמצאת גם באקדמיה והסטודנטים והמרצים עוברים שטיפת מוח. מרצ בעיניי זה פוסט ציוני, והם כבר מזמן לא שמאל ציוני".