גולשים כותבים

אז זה כוח הרצון האמיתי של הנשים

נכון שלא קבלנו כח רצון חזק כמו הגברים, אבל יש לנו משהו אחר הנחוץ לתפקידנו, והוא הדחף האימהי

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"אם לא תרגילי את עצמך לקום מוקדם כל בוקר, איך תקומי בלילה לילדים שלך?" – אמר לי מישהו לפני יותר מ 10 שנים.

כבר אז לא הבנתי מה הקשר בין שני הדברים, ואיך יכול להיות שלא אקום לילדי העתידיים?

אני זוכרת את עצמי מתעוררת וניגשת לתינוקת הראשונה שלי, עם תמיהה, איך אפשר שלא לבוא אליה? עם זאת, הקושי להשכים בבקרים לא נעלם לשום מקום, והמשכתי לנסות להילחם בעצמי.

כמובן היו לילות שהייתי מותשת ובעלי עזר לי עם הקפצות הלילה, אבל אצלו זה היה משהו אחר, הוא באמת קם מתוך מחויבות. גבר – הוא קם לתינוק יותר בשביל אשתו, מאשר בשביל התינוק עצמו, מתוך כח רצון ולא מתוך דחף אימהי.

במשך שנים התווספו לנו עוד תינוקות במשפחה והתפעלתי איך אף פעם לא נמאס לקום אליהם, איך מלבד מיקרים של עייפות טוטלית, לא יכולתי שלא לקום, לראות ולהרגיש את האדם הקטן והרך, להסתכל לתוך העיניים המדהימות, לחבק ולהריח את הקרקפת המתוקה. זה – בלילות, ובימים המשכתי ללא הצלחה מיוחדת להילחם בעצמי ולחזק את כח הרצון שלי שהלך והתרופף.

לא הבנתי איך אני, התלמידה המצטיינת בכל מסגרת לימודית, האחת שלא אחרה אף פעם, עברה בהצלחה כל מבחן, והגישה את כל העבודות ושיעורי הבית בזמן, בכל מחיר, איך יכול להיות שקשה לי להשכים בבוקר בחופשות של הילדים, לקבוע יעדים ולעמוד בהם וכו'. לא הסתדר לי עם התדמית העצמית שהייתה לי מקודם. חשבתי שאני עצלנית, וחיפשתי עוד ועוד כלים לסחוט מעצמי יותר ביצועים ופעולות. הייתי קשוחה עם עצמי, והעיקר, כמה שהצלחתי יותר, במובן המודרני של ההצלחה, כך הרגשתי רע יותר בפנים, וראיתי את ההשפעה הלא חיובית בבית: הילדים לא היו נינוחים, רבו על כל שטות והתפוצצו ללא פרופורציה על שינויים קטנים בסדר היום שלהם.

עם ההתבוננות, ולמרות הרצון שלי להצליח בכל התחומים, הגעתי למסקנה שכח רצון חזק אצל אישה הוא לא בסיס להצלחה כמו שחשבתי מקודם. מצד שני היה לי ברור שבלי מידה מסוימת של משמעת עצמית של אמא, הבית לא יכול להתקיים ולהתנהל.

הרגשתי סתירה פנימית בין ההצלחה המודרנית שלי לבין מקומי כאשה בבית וכאמא.

ודווקא דוגמא מתחום הפיטנס (פיתוח מסת שריר) עזרה לי להבין את העניין לעומק.

כל מי שעסק בפיתוח מסת שריר, יודע שגברים מצליחים בקלות לפתח את השרירים שלהם עם מאמץ סביר. לעומת זאת, נשים שרצו להצליח בתחום נתקלו בבעיה – מהירות פיתוח השרירים אצל אישה איטי מאד ביחס לגבר, והמאמץ הנדרש גבוה בהרבה. כמה שאנחנו הנשים נשתדל ונצא מגדרנו, לא נשיג גם שליש מתוצאות של גבר המתאמן באופן רגיל... זה תפס אותי.

אם בגוף יש כזה הבדל, אז למה חשבתי שבכוחות הנפש אנחנו שווים? התחילה לחלחל בתוכי מחשבה חדשה.

התמכרויות אצל נשים הרבה יותר קשות לרפואה בהשוואה לגברים, שלא נדבר על דיאטות. זאת אומרת שגברים ניחונו בכוח רצון חזק הרבה יותר מאשר נשים.

לכאורה היה הגיוני, שה' יצווה את הנשים במצוות שמפתחות כוח רצון, כמו תפילה במניין, סוכה, ספירת העומר. אבל משום מה, לא רק שאלו אינן המצוות העיקריות שלנו, אלא שאנחנו, הנשים, פטורות מהן. אחד ההסברים למה אנחנו פטורות – כי אנחנו מטפלות בילדים.

נכון שלא קבלנו כח רצון חזק כמו הגברים, אבל יש לנו משהו אחר הנחוץ לתפקידנו, והוא הדחף האימהי.

בנקודה הזאת הפסקתי סוף-סוף את המלחמות עם עצמי ואת הניסיונות המיואשים לפתח את כח הרצון, והתחלתי להתבונן ולהתחבר לאימהות שלי ככח הניתן לי מאת ה'. ראיתי איך המסירות לילדים זה לא משהו מובן מאליו. הדאגה, הטיפוח, ההשקעה היומיומית והשגרתית הם לא כדרך אגב, הם באים מכח אדיר, כוח האמהות. רוב הגברים המוגדרים כמצליחים במקצועם, לא היו עומדים במשימות האלו, על אף כח הרצון המפותח והחזק.

שנים הייתי מתוסכלת מהאמירה הזאת: "בשביל להצליח חייבים לצאת מאזור הנחות", רק לא הבנתי אז שמרוב לחץ ודרישות מעצמי – אף פעם לא נכנסתי לאזור הנוחות שלי...

בכתבה הזאת הייתי מבקשת להדגיש אתגרים, פיתוח כח רצון ברזל, התגברויות. הם בונים ומפתחים את הגברים, אבל אותם הדברים מרוקנים את האישה, מתסכלים ולא מביאים לנו לנשים אושר, שמחה ושלוות הנפש.

אני לא פונה כאן לנשים בעלות אופי חזק שטוב להן עם זה. אני פונה לנשים כמוני, שמתוסכלות מ"חולשת האופי" של עצמן, לנשים שעם השנים פיתחו כח רצון איתן, קובעות יעדים ומשיגות, לא מפחדות משום דבר, אבל בפנים עדיין לא טוב להן, אין להן השלווה והאושר המיוחלים.

אישה מרוקנת לא יכולה לתת את הלב שלה לבעלה ולילדים, אין לה מה לתת. אישה שכל היום עסוקה בהתגברויות שלה, גם אם היא תקשיב לילדים או תתפעל מהם, זה יהיה משהו טכני, בשביל לשים "ווי" לעצמה, נטול לב של אמא, שהילדים כה זקוקים לו. גם הגברים מתחתנים איתנו לא בשביל שנרשים אותם בהישגים, אף על פי שזה נחמד, אבל את זה גברים יודעים לעשות בעצמם.

אני לא בעד רכרוכיות, בשום אופן, ולא מתעלמת מצורך במידה של משמעת עצמית. אני רק מעוררת שבנייה עיקשת של כח רצון אצל אישה עלולה לרוקן אותה מבפנים, ולבודד אותה מכח הרצון הנשי האמתי – האימהות.

רוצים לכתוב למדור החדש "סלפי – תוכן גולשים", באתר הידברות? שלחו יצירות, טורים, סיפורים ומכתבים למייל Debi@htv.co.il. אתר הידברות אינו מבטיח לפרסם כל תוכן שיתקבל, אלא אך ורק לפי שיקולי המערכת.

תגיות:נשיםסלפיכח רצוןתוכן גולשים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה