"הם שונים, לא כמו ההורים של החברים שלי"

יום אחד המחשבות והרגשות שלי העזו ללבוש צורה ולהתחבר למשפט שניתן לומר אותו בפה.

"ההורים שלי שונים, שונים מאוד".

ההורים של כל השאר בשיעור שלי מבינים עניין, צוחקים, זורמים.

שלי תמיד כאלה רציניים, וכל היום עסוקים בחשבונות שמיים, בהלקאה עצמית, משל היו היועץ המשפטי בישיבה של מעלה.

היום הרגשות, המחשבות והכאב התבהרו.

הבנתי את זה שאני בעצם שונה, ושאני בעצם בן של... הורים שחזרו בתשובה.

מוזר, אבל האמת שדווקא הוקל לי.

הבנתי שזה לא בכוונה!

הבנתי שהם עסוקים בללמוד להיות משהו שונה, שהם לא הכירו קודם.

היום ברור לי שהם עברו תהליך מורכב, רווי מתחים והתמודדות עם חברה שונה, סגנון לבוש שונה, סגנון דיבור שונה, קודים חברתיים שונים, חיבור שונה להנאות... בעצם, במחשבה יותר לעומק, הכל הכל שונה. את הכל הם לומדים לשנות.

היום אני מבין אותם יותר מתמיד !

רק חבל שזה הגיע רק היום.

חבל על השנים שבזבזתי בלהראות להם שאני אדם חי ונושם, ולא רק ספר קודש מהלך, ושאני ראוי לאהבה אף על פי שפספסתי תפילות וברכת המזון בכוונה.

הייתי עסוק בלהראות להם שאני עדיין ראוי לאהבה, כי אני בן של מלך.

בנו היתום של מלך מלכי המלכים, שאוהב אותנו ללא תנאי וללא גבול, בלא קשר למעשינו.

רק הוריי לא מבינים זאת.

חבל שזה הגיע אחרי כל כך הרבה כאב וניתוק.

חבל שהם לעולם לא יבינו זאת, כנראה.

אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא! אתה בראתה! אתה יצרתה!

תמיד תמיד הבנתי שאני נשמה מושלמת מאיתך, חלק אלוק ממעל, שאינו מסכים להימדד רק במעשים מבלי שיבחינו באור הנשמה הנאצלת שיש בו .

בבקשה, רחם על הוריי, שיבינו שגם להם יש נשמה מושלמת שלא ניתנת להימדד במעשים.

לפרטים ויצירת קשר פנו למחלקת שלום בית בטלפון 073-2221310, או במייל  shimonb@htv.co.il