חדשות ומשמעותן
מהו החוק הפולני, והאם הוא יוביל לקרע עם מדינת ישראל?
חוק חדש שהעבירה ממשלת פולין אוסר לייחס לפולין אחריות על הזוועות שנעשו בשטחה במלחמת העולם השנייה. האם הוא יוביל לקרע בינה לבין מדינת ישראל?
- ורד בלר
- י"ד שבט התשע"ח
(צילום: shutterstock)כמה דק הוא הקו העובר בין החוק החדש שחוקקה ממשלת פולין לאנטישמיות?
לפי ההתנהלות של ממשלת פולין, כנראה שהקו הזה דק מאד. בסוף השבוע האחרון אישר הפרלמנט הפולני חוק האוסר על הטלת אחריות על המדינה לפשעים נגד האנושות שבוצעו בשטחה במהלך מלחמת העולם השנייה בידי גרמניה הנאצית. העובר על החוק החדש, כולל אזרחים שאינם פולנים, יהיה צפוי לקנס כספי או לעונש מאסר של עד שלוש שנים. בין היתר, אוסר החוק לכנות את מחנות ההשמדה שהוקמו בשטחי פולין "פולניים", ואף מגדיר את הכחשת הרצח של מאה אלף פולנים בידי מיליציה אוקראינית כבלתי חוקית. אף שהחוק זקוק עדיין לאישורו של הבית העליון, רבים הסיכויים שהוא אכן יאושר באופן סופי.
החוק החדש הזה הוא רק עוד צעד במסע הארוך של פולין למחיקה שיטתית של עברה בשנות המלחמה. מזה שנים נאבקת פולין נגד השימוש בביטוי "מחנות השמדה פולניים", המרמז כי המדינה המזרח-אירופית נושאת אחריות חלקית להקמת המחנות, שבהם נרצחו מיליוני יהודים. החוק החדש הוא אחת היוזמות השנויות ביותר במחלוקת של ממשלת הימין הלאומית בפולין, במסגרת מה שהיא מכנה "תיקון עוול היסטורי" בניסיון להיאבק ב"הכפשות ושקרים", לדבריה, שמופצים נגד העם והמדינה הפולנית ביחס לעבר.
החוק החדש יחול הן על אזרחים פולנים והן על זרים, "ללא קשר לחוקים שתקפים במקום שבו מבוצעת הפעולה", לשון החוק. בשל כך, באופן תיאורטי, גם ניצולי שואה יהודים מפולין החיים בישראל אשר יפרסמו בפומבי כי פולנים סייעו ברצח בני משפחותיהם, או שיטענו כי בשנות המלחמה היו במחנה עבודה פולני, יהיו צפויים להליך משפטי פלילי בפולין, שעלול להסתיים בעונש מאסר.
עם זאת, לאחר התגובות הסוערות בעולם, הבהירה הודעה רשמית מלשכתו של הנשיא הפולני אנדז'יי דודה כי יש להבחין בין מי שמשתמש בביטוי שגוי, שקרי ומסית, כמו "מחנה השמדה פולני", אשר ראוי להיענש, ובין מי ש"הזיכרון האישי או המחקר ההיסטורי שביצע", כלשון ההודעה, מתארים ומגלים "פשעים ומעשים בזויים" שבוצעו בתקופה זו. במקרה זה, לפי לשכת הנשיא, האדם האמור "זכאי לחלוטין להחזיק באמת הזאת", ולא ייענש.
בהיסטוריה תועדו מקרים רבים שבהם פולנים השתתפו באופן פעיל ברדיפה, בהסגרה וברצח של יהודים, לפני, במהלך ואחרי השואה. שני המקרים המפורסמים ביותר היו הפוגרום בידוובנה ב-1941 ובקיילצה ב-1946, בהם נרצחו מאות יהודים בידי פולנים מקומיים. מקרים רבים נוספים בהם פולנים השתתפו בפשעים נגד יהודים במהלך השואה, תועדו גם הם. לפי רבות מההערכות, המגובות במחקר היסטורי, מאות אלפי יהודים נרצחו בסיוע פולני במהלך השואה.
כצפוי, סערה ציבורית גדולה פרצה בישראל בעקבות החוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ביום א' כי "החוק מופרך, אני מתנגד לו בתוקף. אי אפשר לשנות את ההיסטוריה, ואסור להכחיש את השואה. הוריתי לשגרירת ישראל בפולין להיפגש עוד הערב עם ראש ממשלת פולין, ולהביע בפניו את עמדתי הנחרצת נגד החוק".
מאוחר יותר אמנם שוחח נתניהו בטלפון עם ראש ממשלת פולין מתאוש מורביצקי בנוגע לחוק והשלכותיו, ושני המנהיגים סיכמו לפתוח בדיאלוג מיידי בין צוותים של שתי המדינות, כדי לנסות להגיע להבנות בנושא החקיקה, אבל אין ספק שהחוק הזה יטיל צל כבד על יחסי ישראל פולין בעתיד.
דומה שפולין עצמה לא תיארה לעצמה איזו סערת רגשות יעורר החוק הזה בארץ, מכל קצוות המערכת הפוליטית. אפילו חברי הכנסת הערבים אחמד טיבי ואיימן עודה הסכימו. "אין מקום לחוק הפולני, מדובר בחוק אומלל ומביש שנותן צוהר למכחישי שואה, פולנים רבים סייעו בהשמדת והרג יהודים ורבים מדי שתקו. מי שמביט אל העתיד חייב ללמוד מהעבר", אמר טיבי.
החוק הזה הוא צעד נוסף בניסיונה של פולין למחוק את עברה, אבל סביר להניח שלמרות כל המאמצים, את הכתם הגדול של יחסה ליהודים בשואה, יהיה קשה לשכוח.