לא מוותרים על המסורת: גידול של 300 אחוז במכירת פירות יבשים

משרד החקלאות ופיתוח הכפר קרא בסוף השבוע לציבור, במסגרת קמפיין אגרסיבי שהוא מנהל, לצרוך דווקא פירות טריים ולא פירות יבשים לקראת ט"ו בשבט. יחד עם זאת, נראה כי הציבור הישראלי לא ממש מתכוון לוותר על המסורת שהתפתחה במרוצת השנים. בחברה מיה העידו השבוע כי חל גידול של כ-300 אחוז במכירות בשוק הפירות היבשים והפיצוחים מכל הסוגים, וכן גדל מאד מגוון הפירות היבשים המוצעים למכירה. בחברה אמרו כי "בשנים האחרונות, בעיקר בשל עליית המודעות לאורח חיים בריא, גדל שוק הפירות היבשים לאורך כל השנה, והוא מגלגל, על פי הערכות, מעל ל-2 מליארד שקל בשנה". כלומר, בחברת המזון, באופן לא מפתיע, דווקא מעודדים את צריכת המוצר.

פירות יבשים הם פירות שיובשו, באופן טבעי או באמצעות מיכון. יש להם חיי מדף ארוכים ובכך עשויים להוות חלופה לפירות מחוץ לעונה, בעיקר בהיעדר אמצעי קירור. בתהליך הייבוש הפירות מאבדים מים רבים ומצטמקים, עד כדי שביעית ממשקלם המקורי. עקב איבוד המים טעמם מודגש ועז יותר משל פרי טרי. תהליך הייבוש גורם לאבדן מרבית ויטמין C שהיה בפרי. ריכוז הסוכר בפרי יבש גבוה הרבה יותר מזה שבפרי טרי, כך שהם מקור מזון עתיר אנרגיה ולפיכך גם עתיר קלוריות לפירות יבשים המשווקים לצרכנים מוסיפים לעתים גופרית דו חמצנית, לצורך שינוי צבעו. פירות יבשים אורגניים מיוצרים בלעדיו ולכן צבעם כהה יותר וטעמם דומה יותר לזה של הפרי הטרי. תוסף אחר שמוסיפים לפירות יבשים כגון צימוקים הוא חומר זיגוג, תוצר של תעשיית הנפט.

הם נחשבים מאכל מסורתי בט"ו בשבט, כיוון שבעבר, בטרם היות אמצעי קירור, הייתה זו הדרך היחידה בה יהודי הגולה יכלו לאכול מפירות ארץ ישראל בחג. מצד שני, הם דלים בנתרן ועשירים באשלגן ומסייעים במניעת יתר לחץ דם. כמו כן, הפירות היבשים עשירים בסיבים תזונתיים וגורמים לתחושת שובע ביחס למוצרים אחרים.