הנס של פצועת הפיגוע: "ללא ספק הייתה כאן השגחה אלוקית. מישהו שמר עליי"

שנה אחרי פיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים, שבו נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו 13 - סגן דנה אופיר חוזרת לזירת האימים שבה נרצחו כמה מחבריה ואומרת: "אין ספק שהיה לי נס או השגחה אלוקית. מישהו שמר עליי. חברים שעמדו ממש קרוב אליי נרצחו, וזו יכולתי להיות ממש אני. זה בכלל לא מובן שאני פה".

את הדברים אומרת סגן אופיר בראיון רוויי אמונה ל'מעריב'. לדבריה, מעולם לא חשבה שיום יגיע והיא תהיה שייכת לסקאלת נפגעי הטרור ופעולות האיבה' ושתאבד חברים - אך "זה בא לך ביום בהיר אחד משום מקום ובלי שום הכנה מוקדמת.

לדבריה מאז הפיגוע השתנו חייה מן הקצה אל הקצה, בעיקר באופן ההסתכלות שלה על העולם. "השתניתי וכיום אני מעריכה כל נשימה שלי, כל פעימה. כיום, כל דבר בשבילי הוא לא מובן מאליו ואני לומדת להעריך את הדברים הכי קטנים. אני מעריכה את עצם הקיום שלי ומאמינה שאני פה מסיבה מסוימת ולא סתם", היא אומרת תוך הבעת רחשי הערכה לדברים שרובנו נוטים לראות כמובנים מאליהם: "מעריכה את החברים שלי שהיו שם ולא זכו לחזור, את האהבה והדאגה של המשפחה שליוותה אותי והחברים שחיבקו אותי, והעיקר מבחינתי היום זה לחיות באמונה שהכל אפשרי".

למרות גילה הצעיר ולמרות הפציעה שיש לה גם השלכות לטווח הארוך, אופיר בת ה-20 נשארת אופטימית ומאמינה שלמרות פציעתה הקשה - השמיים הם הגבול. "יכולים להיות לך רגעים מאוד קשים בחיים, אתגרים ומכשולים שאף אחד לא מכין אותך מראש אליהם. אבל המשפט שאני לקחת מהמקרה שלי זה שבחיים אין מכשולים, אלא מדובר רק באתגרים שאנחנו צריכים לעבור.

"אפשר לבכות, להתעצבן, להיכנס לדיכאון ליום-יומיים. אבל - צריך לדעת לצאת מזה ולדעת איפה לעלות ואיך אפשר להיות חזקים יותר. לראות את היום הבא, את היעד הבא ולהשיג אותו. לכל אחד יש רגעי שבירה, וזה גם לא  פשוט להתמודד עם המציאות הזו שחיילים שהכרת כבר לא נמצאים בחיים. יש לי גם עוד ניתוח שאני צריכה לעבור, וזה לא הדבר הכי נעים שיש אבל מתמודדים", היא מסכמת.