ילדים שנולדו לאימהות מעשנות – בסיכון גבוה יותר להפרעת קשב וריכוז

רוב הגורמים הידועים להפרעת קשב וריכוז הן מוטציות גנטיות, אבל לא כולן. יש גם מספר גורמים סביבתיים שיכולים לגרום לילד שיכול היה להיוולד עם ריכוז תקין לגמרי – להיוולד עם הפרעת קשב. העיקרי שבין הגורמים הללו, מסתבר, הוא העישון.

סקירה מחקרית חדשה של אוניברסיטת צ'נגדו בסין מצאה באופן חד משמעי: עישון בזמן ההיריון מעלה את הסיכון להפרעת קשב וריכוז. נשים שעישונו בהריון העלו בשישים אחוז את הסיכון של ילדיהם להפרעת קשב. אלה שעישנו פחות מעשר סיגריות ביום העלו את הסיכון ב-54 אחוזים, בעוד האימהות שהיו מעשנות כבדות העלו את הסיכון של התינוק ללקות בהפרעת קשב ב-75 אחוזים בהשוואה לילדיהם של אימהות שאינן מעשנות.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נמצא קשר בין עישון בזמן ההיריון והפרעת קשב, אולם זו הפעם הראשונה שבה סקירה מחקרית משווה את הנתונים מארצות שונות ותקופות שונות ומגיעה למסקנה אוניברסלית לגבי נזקי העישון. זו גם הפעם הראשונה בה נמדדה השפעת מספר הסיגריות היומי על עליית הסיכון. בסך הכל כיסו המחקרים הכלולים בסקירה שלושה מיליון בני אדם בארבע יבשות שונות.

על אף שכל מדריך להריון קובע כי נשים בהריון חייבות להפסיק לעשן, לא כולן עושות זאת. הנתונים האמריקאים מראים, למשל, כי עשרה אחוזים מהנשים האמריקאיות מעשנות במהלך ההיריון שלהן.

הפסקת העישון בזמן ההיריון, אגב, אמנם הורידה משמעותית את הסיכון של הילדים ללקות בהפרעת קשב – אבל הוא היה עדיין גבוה יותר מהסיכון אצל ילדים שאימם לא עישנה מעולם. בנוסף, נמצא כי גם עישון של אבות מעלה בעשרים אחוזים את הסיכון של הילד ללקות בהפרעת קשב וריכוז.