שידוכים מא' ועד ת'. והפעם: רגש

"שומעת?! אני מתחתנת!".
-"די!!!! לא נכון!!! איזו התרגשות! ואוו, כמה חיכינו! מי המאושר?".
"יאיר".
-"נו! תספרי לי משהו! מה שם המשפחה שלו? מאיפה הוא? איפה הוא למד? מה הוא אוהב לעשות? הוא רגיש?".
"האמת שאני לא יודעת...".
-"מה, אם הוא רגיש?".
"לא... כל מה ששאלת...".
-"אה???".
"הכרתי אותו לפני רבע שעה באוטובוס. המבטים שלנו נפגשו ומיד שנינו ידענו שזה זה. אני מרגישה שאותו חיפשתי כל חיי! אני מאושרת!".

מפתה, לא?
האמת שלא ממש.
נורא ואיום להתחתן מרגש כשאין שום שכל מאחוריו. כשאין שום בסיס משותף, אין הערכה (אהבה לא מחליפה הערכה), והרגש ההפכפך יכול לחלוף מהר מאד. אם תבחרי את בעלך מתוך רגש שמשתלט, ייתכן שהוא לא יתאים לדרישות שלך ולא יספק את מה שאת צריכה. גם לא בטוח שהוא יהיה שותף לערכים שלך, למה שאת מאמינה ורוצה מעצמך ומהחיים. אולי החיים יהיו "כיפיים" (סביר שלא, כי הרגש יחלוף...), אך יהיו ריקים מתוכן, ריקים מקשר נפשי עמוק אמיתי.
לכן, חשוב מאד שתקדישי זמן לברר מה באמת את רוצה, מה חשוב לך, לפני שאת נפגשת. לפני שאת מכניסה את הרגש לתמונה.
"טוב, אז כדאי לי לחתוך אם אני לא מרגישה כלום?".
- "מתי?".
"בפגישה הראשונה".
- "לא, מה פתאום".
בפגישה ראשונה עדיין אין מקום לרגש. קודם השליטי את השכל ותני לו מקום לברר אם הבחור שלפנייך באמת מתאים לך, באמת טוב לך. אחרי שתגיעי למסקנה שכן, יהיה זמן גם לפתח את הצד הרגשי (שב"ה יגיע מהר מאד).
"ואם לא? ואם אמשיך להרגיש... כלום?".
- "זה הזמן לנסות להשתחרר מעט ולבלות יחד" (הכל בגדרי הצניעות כמובן...).

כמה דוגמאות ל"שבירת פגישות הספסל":
- השקיעו זמן בדברים שמעוררים את הרגש: תביאו משחקים לדייט, צאו לטיול או לפיקניק, בשלו, התנדבו ביחד או שימרו על ילדים. עשו דברים "מחוץ לקופסא".
- נסו לחשוף חוויות וקשיים אישים. אין ספק שגם זה מקרב.

אז בהצלחה! תרגישו טוב!

נחמה ביטקובר היא ראש מכון ''עומק הקשר'' ומאמנת רגשית לקראת זוגיות