פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ לילדים: תְּרוּמָה שֶׁנִּמְצְאָה בְּכִיס הַחֲלִיפָה

נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת (בְּרֵאשִׁית מ"ה, כ"ב)

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּגְבִיר נִכְבָּד מִחוּץ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ לְבִקּוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְאַחַד הַיָּמִים הִזְדַּמֵּן לְכוֹלֵל בּוֹ לוֹמְדִים אַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים.

כְּשֶׁנִּכְנַס הַגְּבִיר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, הִבְחִין שֶׁהַצִּבּוּר מִתְכּוֹנֵן לִתְפִלַּת מִנְחָה, וְהֶחְלִיט שֶׁגַּם הוּא יַעֲמוֹד לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם. אַךְ בְּעָיָה אַחַת הִטְרִידָה אוֹתוֹ - הוּא שָׁכַח לְהָבִיא אֶת חֲלִיפָתוֹ, וְכִיהוּדִי הַמְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת, הוּא מַקְפִּיד תָּמִיד לִלְבֹּשׁ חֲלִיפָה בְּעֵת הַתְּפִלָּה. פָּנָה אֵפוֹא אֶל אַחַד הָאַבְרֵכִים וּשְׁאָלוֹ: "הַאִם יֵשׁ כָּאן חֲלִיפָה מְיֻתֶּרֶת שֶׁאוּכַל לְלָבְשָׁהּ בַּתְּפִלָּה?".

הֵשִׁיב לוֹ הָאַבְרֵךְ בִּמְאוֹר פָּנִים: "אֲנִי מִתְפַּלֵּל מְאֻחָר יוֹתֵר, תּוּכַל לִלְבּוֹשׁ אֶת חֲלִיפָתִי".

הָאַבְרֵךְ מִהֵר לִמְסוֹר אֶת הַחֲלִיפָה לִידֵי הַגְּבִיר, וְהַלָּה הִבְחִין מִיָּד שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה כְּלָל מִסּוּג הַחֲלִיפוֹת הַיֻּקְרָתִיּוֹת שֶׁהוּא נוֹהֵג לִלְבּוֹשׁ, אֶלָּא חֲלִיפָה פְּשׁוּטָה מְאֹד. אַךְ הַמְעַנְיֵן הוּא, שֶׁעִם הַחֲלִיפָה הַזֹּאת חָשׁ הֶעָשִׁיר הַנִּכְבָּד הִתְעַלּוּת וְהִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ בִּתְפִלָּתוֹ; הוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ, "כְּכָל הַנִּרְאֶה אֲנִי עָטוּף בִּכְסוּת שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא תּוֹרָה...".

הַגְּבִיר סִיֵּם אֶת תְּפִילַת הָעֲמִידָה, וּבְעוֹדוֹ מַמְתִּין לַחֲזָרַת הַשַּׁ"ץ, הִבְחִין שֶׁבְּכִיס הַחֲלִיפָה יֶשְׁנָם דַּפִּים הַמְּלֵאִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּכְתַב יָד בָּרוּר וּמְסֻדָּר לְהַפְלִיא. הוּא שָׁלַף מֵהַכִּיס דַּף אֶחָד, עִיֵּן בּוֹ, וְאוֹרוּ עֵינָיו... הַדַּף הָיָה מָלֵא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְהַגְּבִיר קָרָא אוֹתָם מִתּוֹךְ עֹנֶג רַב.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה תָּלָה הַגְּבִיר אֶת חֲלִיפַת הָאַבְרֵךְ עַל מַתְלֵה הַחֲלִיפוֹת, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. מְאֻחָר יוֹתֵר, כְּשֶׁלָּבַשׁ הָאַבְרֵךְ אֶת הַחֲלִיפָה, מָצָא בְּתוֹךְ הַכִּיס שֶׁבָּהּ מַעֲטָפָה, אוֹתָהּ הִנִּיחַ עֲבוּרוֹ הַגְּבִיר.

הָאַבְרֵךְ פּוֹתֵחַ אֶת הַמַּעֲטָפָה וּמוֹצֵא בָּהּ - אֶלֶף דּוֹלָר!... לְצַד הַשְּׁטָרוֹת הוּנַח נְיָר עָלָיו כָּתַב הַגְּבִיר: "הָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי בַּחֲלִיפָתְךָ, שֶׁכְּפִי הַנִּרְאֶה מִמֶּנָּה, הִנְּךָ תַּלְמִיד חָכָם הַזָּקוּק לִתְמִיכָה כַּסְפִּית". הַגְּבִיר הוֹסִיף וְכָתַב: "הִתְפַּעַלְתִּי גַּם מִחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאִים שֶׁלְּךָ, שֶׁמָּצָאתִי בְּכִיס הַחֲלִיפָה"...

הָאַבְרֵךְ מִהֵר לָגֶשֶׁת אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א וְסִפֵּר: "חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ בְּכִיסִי, מֵהֶם הֶעָשִׁיר כָּל כָּךְ הִתְפַּעֵל, לְמַעֲשֶׂה לֹא הָיוּ שֶׁלִּי... לֹא אֲנִי כָּתַבְתִּי אוֹתָם, אֶלָּא אֶחָד מֵחֲבֵרַי... מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עִם הַכֶּסֶף שֶׁקִּבַּלְתִּי, הַאִם הוּא שַׁיָּךְ לִי אוֹ שֶׁמָּא עָלַי לְמָסְרוֹ לְכוֹתֵב חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה?".

תְּשׁוּבָה:

נִרְאָה שֶׁבַּעַל הַחֲלִיפָה יָכוֹל לְהַשְׁאִיר אֶצְלוֹ אֶת מְלוֹא הַסְּכוּם, מִשּׁוּם שֶׁמִּסְתַּבֵּר שֶׁהַתְּרוּמָה הָיְתָה נִתֶּנֶת לוֹ אַף לְלֹא מְצִיאַת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְאַחַר שֶׁהַגְּבִיר הִתְרַשֵּׁם שֶׁמְּדֻבָּר בְּתַלְמִיד חָכָם עָנִי, וְזָכָה לְהַרְגָּשָׁה מְיֻחֶדֶת בַּתְּפִלָּה עִם חֲלִיפָתוֹ, וּקְרִיאַת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה רַק הוֹסִיפָה לִתְחוּשַׁת הַעֲרָכָתוֹ לָאַבְרֵךְ. וּכְפִי שֶׁרָאִינוּ, הַגְּבִיר פָּתַח תְּחִלָּה בְּהִתְרַשְּׁמוּתוֹ מֵהַחֲלִיפָה, וְאֶת הִתְרַשְּׁמוּתוֹ מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה צִיֵּן לְבַסּוֹף, וְלָכֵן יֵשׁ לִנְקֹט שֶׁהַמַּתָּנָה שַׁיֶּכֶת לְבַעַל הַחֲלִיפָה.

כְּמוֹ כֵן, הַגְּבִיר אָמַר שֶׁרוֹצֶה לִיתֵּן אֶת הַכֶּסֶף לְבַעַל הַחֲלִיפָה, וְלֹא הִצִּיב תְּנַאי שֶׁהַמַּתָּנָה נִתֶּנֶת לוֹ רַק אִם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה נִכְתְּבוּ עַל יָדוֹ, אֶלָּא נָתַן בִּסְתָם, לְלֹא הַגְבָּלוֹת, וּמִמֵּילָא הַמַּתָּנָה שַׁיֶּכֶת לְבַעַל הַחֲלִיפָה בִּלְבַד!

לְסִכּוּם: הָאֶלֶף דּוֹלָר שַׁיָּכִים לְבַעַל הַחֲלִיפָה.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין