מה אמר הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל על הדירה הצנועה בה התגורר?

כל מי שהגיע אי פעם לביתו של הגראי"ל שטיינמן עמד נדהם מול התנאים הסגפניים בהם התגורר הרב: דירה קטנטנה, מיטת סוכנות עתיקה, שרפרף שאומרים כי בנה מעצמו מארגז תפוזים...

הפשטות העצומה הזו השפיעה כל כך על המגיעים לבקרו, שהרבנית תמר שטיינמן ע"ה סיפרה פעם כי בני זוג שבאו להתייעץ עם הגראי"ל בענייני שלום בית ישבו זמן מה בהמתנה שיתפנה, אך לבסוף קמו והלכו מבלי שפגשו אותו. כשהרבנית ביקשה לברר מדוע הם הולכים מבלי שנכנסו לרב, ענו בני הזוג כי עכשיו, כשראו איך נראה הבית בו מתגורר הרב, נפתרה מאליו בעיית שלום הבית שלהם...

גם כאשר הציעו תלמידים לגראי"ל לצבוע את קירות דירתו, הוא סירב לכך בכל תוקף. הוא ציטט את החזון איש שאמר לו פעם שאם דירתו של הרב היא היפה בעיר הרי זה חילול השם. בהזדמנות אחרת התבטא: "בשביל מה כל זה? כמה זמן כבר חיים בעולם הזה?"

בהזדמנות אחרת הציעו מקורביו להרחיב את הדירה מעט לתועלת הציבור הבא לשחר את פניו של הרב, אך הרבנית התנגדה בתוקף ואמרה שיש להסתפק במה שיש.

הגראי"ל עצמו, יש לומר, לא ראה שום הקרבה מיוחדת בתנאי חייו. תלמידיו מספרים שכאשר עסקו בגמרא בברכות: "דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם", הם שאלוהו על איזו דירה מדובר, והוא השיב בפשטות: "הנה ביתי הוא דירה נאה ונוחה המרחיבה דעתו של אדם..."