לאחר 74 שנה: פוענח יומן שנכתב על ידי ניצול אושוויץ

74 שנה אחרי שניצול השואה כתב יומן, פיענחו מומחים את הכתבים הבלתי קריאים, המספרים על רגעי האימה במחנה ההשמדה.

מרסל נדג'ארי ז"ל, יהודי מסלוניקי שביוון, כתב על ההתרחשויות הקשות שארעו שהתרחשו במחנה ההשמדה הנאצי. את הכתבים, שנכתבו בעיקר בשפה היוונית בתוספת הקדמה מיוחדת בצרפתית, גרמינית ופולנית, הסתיר נדג'ארי בסמוך למבנה המשרפות במחנה ההשמדה, בתוך קנקן זכוכית אותו עטף בנרתיק עשוי מעור.

סטודנט פולני ליערנות שעסק בשיפוצים במחנה ההשמדה, מצא את כתביו של נדג'ארי, כשהם קבורים 40 סנטימטרים מתחת לאדמה. 9 שנים לאחר שנדג'ארי נפטר, בשנת 1980, נתגלה אותו קנקן שלם, כאשר הכתבים שבתוכו לרוב בלתי קריאים ודהויים.

באמצעות טכנולוגיה אופטית דיגיטלית, התאפשר ביד מומחים לפענח את אותם כתבים אבודים ולחשוף את רגעי הקושי והאימה במהלך שהותו של נדג'ארי במחנה ההשמדה.

בתקופת השואה, נדג'ארי שימש "זונדרקומאנדו", וסייע לנאצים בהעברת יהודים אל תאי הגזים. ביומנו כתב: "פעמים כה רבות חשבתי פשוט להמשיך ביחד עם האחרים לתוך התא, אל המוות. אך מה שמנע ממני לעשות כן היה הרצון העז לנקום".

נדג'ארי מסביר מדוע החליט לחיות: "רציתי לחיות כדי לנקום את מותם של אמא ואבא, של אחותי הקטנה והאהובה".

הכתבים אותם השאיר נדג'ארי מהווים עדות מוכחת, ממקור ראשון, לפשעי הנאצים, ולרגעי הזוועה במחנה ההשמדה:"פחיות הגז מובאות בכלי רכב של הצלב האדום על ידי האס אס. הם משליחים את הגז דרך פתחים ואחרי חצי שעה, העבודה שלנו מתחילה", כתב נדג'ארי על תפקידו, לפנות את אחיו המתים למשרפות.

לאחר המלחמה זכה נדג'ארי לשקם את חייו. הוא היגר לארה"ב בשנת 1951, ושם נפטר בגיל 56.

קריאת ההתרחשויות העולות מהיומנים גרמו להתרגשות ולתחושות זעזוע ועצב בקרב המומחים שעמלו רבות בפיענוחם.

ד"ר פאבל פוליאן, ההיסטוריון הרוסי שפיענוח את הכתב סיפר כי מה שהכי הפליא אותו ביומן, הייתה הערכתו המדוייקת של נדג'ארי למספר הנרצחים במחנה: "הוא העריך את מספר ההרוגים במחנה במיליון וארבע מאות אלף יהודים, למעשה נרצחו שלוש מאות אלף פחות, חישוב מדהים לאדם שעבר את התופת שנדג'אר עבר".