מילותיה האחרונות של חני וינרוט ע"ה: "אחרי שלא אהיה – בבקשה תהיו שמחים"

אחרי שלא אהיה

בבקשה תהיו שמחים

לא בגלל שהלכתי

אלא בגלל שאתם בחיים

 

כי אחרי שנפגשים עם הסוף

יודעים להעריך את האמצע

ואת ההתחלות

 

אז תתרגשו מכל תינוק שמצטרף למשפחה

ותהיו זה בשביל זה בגדולות וגם בקטנות

ותחגגו את החיים כי הם ראויים

וזו תהיה ההנצחה הכי מכובדת ויפה

בשבילי בבקשה

 

נראה כי מילותיה האחרונות של חני וינרוט ע"ה, מסמלות את אישיותה המיוחדת. שמונה שנות מחלתה הסופנית התאפיינו בהתמודדות אמונית, אופטימית ומלאת חיים, למרות צל המוות שארב כל העת.

באחד מטוריה השבועיים במגזין 'אשת', כתבה כך: "וכבר מזמן שאלתי את עצמי אם אפשר אחרת, אם יש דרך לגדול בלי כאב. אם יש קרבת השם בלי ייסורים. אם יש תשובה בלי חטאים. אם יש כיסופים בלי גלות. אם יש לקום בלי ליפול. אם יש תהילה בלי זיעה. אם אפשר, לכל הפחות מהילדים שלי, לחסוך את ההתנפצות הזאת על סלעי החיים.

"בקשר אלי, כבר די הבנתי את הנוסחה. מכים בי ואז אני גדלה. אבל בקשר לילדים שלי הם כאלה רכים. אפשר בלי משברים? בלי דרמות? בלי כאפות? אפשר?", מתארת חני את הרצון האימהי לגונן על ילדיה מפני קשיי החיים.

"השאלה שלי לא קיבלה מענה מסודר, כטבען של שאלות מהותיות, אולם רמז מצאתי בתפילת 'בורא נפשות רבות וחסרונן...', שמתאר את החיסרון כחלק מן הבריאה שיש להודות עליה. חיסרון לא כטעות, פאשלה, דפקט בפס ייצור, אלא חיסרון בכוונת משורר. חיסרון כמו גומת חן. כמו שגיאת כתיב חיננית. כמו ירוק בעיניים כתוצאה של חוסר בפיגמנט".

"אז בסדר", ממשיכה חני. "אני מקבלת. אבל, פליז, לא על ידי ייסורים וחולאים. כי בינינו, תכלס, כשחם לי בקיץ זה מה-זה מספיק. וגם לשכוח את החלב בחוץ ככה כשהוא מחמיץ, וגם קצת להשמין, ומריבות סטנדרטיות בין הילדים.

"וזה עושה היגיון לחשוב שהנפשות הרבות נבראו עם חסרונן, בשביל שהנפשות הרבות יזכרו שהן לא יכולות הכל לבד, ומידי פעם ירימו עיניים לשמים ויבקשו למלא את חסרונן.

"והילדים, מסתבר שהם חסינים יותר ממה שחשבתי. הבן זוכר בחדווה מהטיול לחו"ל רק את הפעם ההיא שנאבדנו, והבכורה מספרת בהתרגשות איך עקיצת יתוש גרמה לה להתאשפז, והצעירה לוחצת ומקטרת ברוב עניין שעדיין אין לה בגד מתאים להופעת סוף שנה של חוג הבלט.

"אז הרמתי עיניים לשמים, וביקשתי ממנו לזכור לבקש גם כשחם לי מידי, ולא רק כשיש בשורה רעה או זיכרון מר", מסיימת חני את הפוסט, שעשוי לחזק את כולנו, הכואבים והאבלים את לכתה של האישה הגדולה.

אנא קראו תהילים לעילוי נשמתה של חנה בת יפה ולגאולה הקרובה במהרה:

תהילים פרק לג

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בה' לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: הוֹדוּ לה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: יִירְאוּ מֵה' כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל: כִּי הוּא אמַר וַיֶּהִי הוא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אלוקיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה' רָאה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם: מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ: שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַה' עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: