תודה, אבא, על עוד יום שאני קמה לאותו עולם

אז הנה... עוד יום.

אני יושבת בחוסר מעש. נלחמת בטלוויזיה, נלחמת באינטרנט, נלחמת בעצבות, בייאוש, נלחמת בעצמי.

אפסו כוחותי, הדמעות התייבשו להן.

הגרון כואב מלזעוק, ורק הנשמה צועקת. צורחת, מתחננת למתנת חינם, מתחננת לרחמים

מאבא שלה, מהאבא היחיד שלה. מהדבר היחיד שיש לה בחיים.

19 שנה אלו הם חיי. תודה לך, השם.

תודה לך על הילדות הקשה. תודה לך על הורים קשים. תודה לך על אנשים קשים בחיי,

תודה על כל חוסר ההבנה, תודה על ההתבגרות המהירה, תודה על שלא הייתה לי ילדות.

תודה על כל הפחדים והחרדות.

תודה על כל הניסיונות. תודה על אנשים שניצלו ילדה קטנה שרק חיפשה חום ואהבה.

תודה, תודה, אבא שלי.

תודה על עוד יום שאני קמה לאותו עולם, לאותה מציאות, לאותו הלבד.

תודה.

תודה שכולם מתקדמים, ורק אני נשארת במקום.

תודה שבא לי לישון, לישון עמוק, שרק יעבור לי הסיוט הזה.

תודה על כל הדמעות והקשיים, על השרפה שמתחוללת לי בנשמה.

תודה על הצפייה והתקווה. תודה על כל מה שאין לי.

תודה על שעדיין לא התחתנתי. תודה שאין לי מושג מי זה.

תודה על כל חוסר הוודאות. תודה, אבא יקר שלי.

על עוד שניה בעולם הזה לדבר איתך.

אני אוהבת אותך.

תודה שיש לי אותך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.