מהו ההרגל הגרוע שעלול לעלות לכם בשבע שנים של חיים?

כולנו רוצים לדעת את הסודות לאריכות ימים. מחקר חדש של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו מסקוטלנד ניסה לפענח בדיוק את הסודות הללו. החוקרים ניתחו מידע גנטי של יותר מ-600,000 בני אדם, לצד נתונים על אורך החיים של הוריהם של המשתתפים במחקר. נתוני ההורים נדרשו כדי לנסות לגלות מהם הגנים שמשפיעים על תוחלת החיים – ולהפריד אותם מגורמים סביבתיים. הנתונים על האנשים שנבדקו במחקר נלקחו מ-25 מחקרים נפרדים מרחבי אירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה.

כצפוי, החוקרים מצאו כי לעישון סיגריות היה את ההשפעה הדרסטית ביותר על קיצור תוחלת החיים. לדוגמה, עישון קופסת סיגריות אחת ליום במשך החיים מורידה בממוצע שבע שנים מתוחלת החיים של המעשן. לעומת זאת, מעשנים שמפסיקים לעשן יחזרו לאחר מספר שנים ויהיו בעלי אותה תוחלת חיים כמו כל אדם בלתי מעשן אחר.

החוקרים מצאו גם קשר בין משקל עודף לקיצור תוחלת החיים: כל קילוגרם עודף, כך הם גילו, מוריד בממוצע חודשיים מתוחלת החיים. מהצד השני, כמובן, פירוש הדבר שכל קילו שמורידים במשקל (בהנחה שהאדם מצוי במשקל עודף) מעלה את תוחלת החיים בחודשיים.

בגזרת הגנים זיהו החוקרים שני גנים בעלי השפעה משמעותית על תוחלת החיים. גן אחד משפיע על רמות כולסטרול – ומפחית את תוחלת החיים בשמונה חודשים בממוצע. הגן השני, הקשור למערכת החיסון, מוסיף בממוצע חצי שנה לתוחלת החיים.

"כוחם של ה'ביג דאטה' ושל מדע הגנטיקה מאפשר לנו להשוות את האפקט של התנהגויות שונות ומחלות שונות במונחים של חודשים או שנים שנוספים לתוחלת החיים או מופחתים ממנה", מסבירים החוקרים. "כך אנחנו יכולים להפריד בין קשר מקרי לאפקט סיבה ומסובב".