איך חוזרים בתשובה בעשרת ימי תשובה? 10 עצות מדברי חכמים

1. על אף שניתן כמובן לעשות תשובה בכל עת ובכל זמן, חזרה בתשובה בימי עשרת ימי תשובה מתקבלת במהירות הרבה ביותר: "אף-על-פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש-השנה ויום-הכיפורים, היא יפה ביותר. ומתקבלת היא מיד, שנאמר "דרשו ה' בהימצאו". ('הלכות תשובה' לרמב"ם)

2. עשרת ימי תשובה כוללים את כל ימי השבוע ובכל יום יש לחזור בתשובה על עבירות שנעשו באותו יום. "שבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם כנגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום נכון לאדם לתקן את עצמו בתשובה, בתורה ובמעשים טובים, כנגד מה שפגם באותו יום. ביום ראשון יתקן מה שפגם בימי ראשון, וביום שני יתקן מה שפגם בימי שני, וכן בכל הימים "('שער הכוונות' בשם האר"י הקדוש)

3. בעשרת ימי תשובה כדאי ללמוד בספרי מוסר יותר מהרגיל ולהבין מה צריך לתקן.  "ישתדל כל אדם לקבוע לימוד בספרי מוסר בימים אלו יותר ממה שלומד כל השנה, ואז יראה כמה דברים שצריך לתקן בעצמו, וכיצד יתקן" ('ברכי יוסף')

4. גם מי שסומך על היתרים שונים במשך השנה, בעשרת ימי תשובה ראוי לו להחמיר ולהדר במיוחד. "ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה. גם אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו טוב יותר ממה שהתנהגנו עמו בכל השנה כולה" ('שולחן ערוך')

5. כדאי להקדיש כל יום שעה להתבודדות ולערוך בה חשבון נפש לגבי כל מעשינו. "האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו ילבש חרדה ויתבודד בימים אלו לפחות שעה אחת כל יום כדי לבחון את דרכיו שמא יש בהם עבירות חמורות שנחשבות לו כהיתר בגלל שעשה אותם פעמים רבות" ('כף החיים')

6. מי שפגע בחברו צריך לרצותו, ואם חייב לו כסף צריך לא רק להחזיר את הכסף אלא לבקש סליחה עד שימחל לו.  "עבירות שבין אדם לחברו, כגון החובל בחברו או המקלל את חברו או גוזלו וכיוצא בהן – אינו נמחל לו לעולם, עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו. אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים – צריך לפייסו ולפגוע בו עד שימחול לו" ('הלכות תשובה' לרמב"ם)

7. תשובה כוללת לא רק חזרה בתשובה על עבירות הידועות לנו אלא גם חשבון נפש לגבי מצוות שאנחנו עושים – אם נעשות כהלכה. "ועוד ישים לב לחפש במצוות שמקיים אם עושה אותם כראוי. אם תפילתו בכוונה ובלי הפסק של שיחה בטלה. ויראה אם אינו מסיח דעתו מהתפילין בשעה שמניחם, ואם נזהר הוא בכל הלכות שבת ושלא לדבר בשבת דיבור של חול. ואם קובע עתים לתורה, ואם כל צדקה שנותן היא לשם שמים וכן על זה הדרך" ('כף החיים')

8. בעשרת ימי תשובה יש השראה ממרומים שנותנת בלב האדם הרהורי תשובה, אבל על האדם מוטל לקחת את ההשראה הזו ולנסות להפוך אותה להחלטות מעשיות להיטיב את דרכו. "אף שאמת הדבר שהקב"ה משפיע להאדם הרהורי תשובה, אך בודאי אין האדם יוצא ידי חובתו באותן ההרהורים. כי אפילו בכל השנה כולה שההרהורים מביא האדם על עצמו בענייני תשובה בבחירתו גם כן אינו יוצא רק בהרהור לבדו, וצריך להרחיב המחשבה בחיקור דרכיו והפרחת רעיוניו בעצות נכונות להיטיב צעדיו," ('מאורות הראי"ה')

9. בעשרת ימי תשובה מרבים במצוות ובמעשים טובים ומשכימים בעוד לילה לתפילות וסליחות. "נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל ימות השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרת ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובדברי כיבושין עד שיאור היום" (הלכות תשובה לרמב"ם)

10. מכיוון שימים כאלה כה קריטיים לגזר דינו של האדם, מן הראוי למעט בעסקים ולהרבות בתשובה ובמעשים טובים: "מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב בימים הנוראים ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם... וראוי לכל ירא אלהים למעט בעסקיו... ולקבוע ביום ובלילה עתם ולהתבודד בחדריו ולחפש דרכיו לחקור. ולקדם אשמורות ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה" ('שערי תשובה' לרבנו יונה)