מחקר ענק מצא: בדידות מקצרת משמעותית את תוחלת החיים

על סכנותיה של מגפת ההשמנה מן הסתם יצא לכם לשמוע כמה וכמה פעמים. אבל האם שמעתם על סכנותיה של מגפת הבדידות החברתית? מחקר ענק שבוצע בארצות הברית אומר כי לבדידות חברתית יש השפעה גדולה יותר על בריאות הציבור מאשר להשמנה, וכי מדובר בתופעה הולכת ומתפשטת.

"להיות מקושר לאחרים מבחינה חברתית נחשב צורך אנושי בסיסי – קריטי הן לאיכות החיים והן להישרדות" אומרת ג'וליאן הולט-לונסטאד, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת בריגהם יאנג שהיתה בין עורכות המחקר. "דוגמאות קיצוניות מראות שפעוטות בבתי יתומים ללא מגע אנושי אינם גדלים היטב ולעיתים קרובות מתים. ולא סתם משתמשים בבידוד חברתי או מאסר בצינוק כעונש".

המחקר שנעשה ברחבי ארצות הברית מצא כי בערך 42.6 מיליון מבוגרים מעל גיל 45 סובלים מבדידות כרונית. בנוסף, למעלה מרבע מאוכלוסיית ארה"ב חיים לבדם. יותר ממחצית האוכלוסייה איננה נשואה, ומספר הילדים הממוצע למשפחה ירד.

"המגמות הללו מראות כי אמריקאים הופכים פחות ופחות מקושרים חברתית וחווים יותר בדידות", אומרים החוקרים.

המחקר גם ציטט נתונים ממחקרי ענק קודמים שמצאו סיכון רב בבדידות חברתית. מחקר אחד שכלל 300,000 משתתפים מצא כי קשרים חברתיים חזקים יותר מזוהים עם ירידה של חמישים אחוז בסיכון למוות מוקדם. המחקר השני, שבדק 4.3 מיליון בני אדם לא רק בארה"ב אלא בכל רחבי העולם, מצא כי לבדידות, מצב מבודד חברתית ואפילו למגורים לבד יש השפעה שלילית משמעותית על תוחלת החיים – משמעותית לפחות כמו גורמי סיכון ידועים כמו השמנת יתר.

"עם אוכלוסייה הולכת ומתבגרת, האפקט על בריאות הציבור צפוי רק ללכת ולגדול", אומרת פרופסור הולט-לונסטאד. "אכן, אומות רבות ברחבי העולם כבר מודות שאנחנו עומדים בפני 'מגפת בדידות'. האתגר הוא מה אפשר לעשות לגבי זה".

בין המלצות החוקרים: השמת דגש על הקניית כישורים חברתיים לילדים, הכשרת רופאים לאבחן את המצב החברתי של הפציינטים שלהם, והדרכת מבוגרים להתכונן לפנסיה מבחינה חברתית ולא רק כלכלית, מאחר שרבים מהקשרים החברתיים בימינו קשורים למקום העבודה.