העצמה לנשמה לפרשת פנחס: ונהרות לא ישטפוה

בדור בו אנו חיים ישנם ניסיונות גדולים ועצומים שלא היו כדוגמתם מעולם. דברי אלה מכוונים למציאות בה כל יציאה לרחובה של עיר מביאה להיתקלות במראות לא צנועים רח"ל. מכל עבר ניבטים פרסומים ושלטי חוצות, שבדורות עברו היו גורמים לזעקת "שומו שמיים" הבוקעת מעומקא דליבא. לצערנו הרב, רובנו כבר התרגלנו למציאות עגומה זו.

ובכן, במציאות בה אנו וילדינו חשופים לכל מרעין בישין, המקום היחיד בו עלינו למצוא פינה חמה ובטוחה, הוא הבית. אסור לנו בתכלית האיסור לאפשר לרוחות הזרות המנשבות, להיכנס אל הקודש פנימה, בשום מצב ואופן!

אם נאמר לעצמנו: "בוודאי שאיננו מוכנים להכניס את התועבה לביתנו", אז כדאי שנדע שבלי משים, זה בדיוק מה שקורה! ומיד אגש לביאור דברי: באיזה מבתי ישראל בני זמננו לא נמצא מטריה, ספר, מימיה, מחברת או כל חפץ אחר ממנו ניבטת עוד נסיכה ענוגה, מעפעפת ולא בהכרח צנועה? או לחילופין דמות רובוטית שלופת אקדחים ומבט אימתני?

וכעת יש מי שיאמר לעצמו שאין צורך לעשות סיפור גדול מדברים פעוטים שכאלה, שהרי גם בבתים הטובים ביותר נמצאים דברים מעין אלו. בדיוק על כך כבר המשיל "החפץ חיים", שרק כאשר ההורים להוטים באש אהבתם לעבודת קונם, ונכונים הם לעמוד על המשמר ולהסיר כל מכשול תיכף ומיד (כשבדורנו הדברים חייבים להיעשות בתבונה רבה ועפ"י דעת תורה), אזי יזכו לילדים העובדים את יוצרם בחום ובמתיקות. אולם אם ההורים עובדים את בוראם במתינות ובלא חום האהבה, יהיו ילדיהם פושרים בעבודת ה', עד כדי היסחפות למחוזות זרים ח"ו.

בפרשת פנחס אנו רואים דוגמא לאהבת ה' באמת, ולקנאה עמוקה וכנה לרצונו יתברך. מובן שדורו של פנחס שונה ורחוק בתכלית הריחוק מדורנו אנו, אולם קיצוני ככל שיראה הדבר בעינינו, מעיד עליו הבורא יתברך את הדברים הבאים: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם... וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כ"ה).

"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", נאמר לנו בשיר השירים. אזי אם איננו מרגישים את להט האהבה לבורא יתברך, משמע אנו עוד רחוקים מתכלית העבודה. רק כשאדם מאוהב באמת, הוא לא אחוז בתירוצים נבובים המסבירים מדוע לא הגיע לפגישותיו עם מי שאהבה נפשו, אלא שם ליבו לכל פרט ופרט. הוא שואף לקיים רצון אהובו ללא רבב, הוא מבקש ללמוד איך נכון לעשות זאת, הוא כוסף לקרבתו, ואז ממילא הוא זוכה שיתקיים בו ובזרעו עד עולם: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה". שבת שלום!

חגית אמאייב הנה יועצת בכירה מטעם מחלקת שלום בית בהידברות. לפניות למחלקה - 073-222-1310 או במייל shimonb@htv.co.il