ישועת השם כהרף עין: סיפורי ישועות בני זמננו (חלק ב')

הבטחתי ולכן אקיים, סיפורים נוספים של אחיותינו היקרות המוקדשים לכן באהבה רבה.

סיפור ראשון:

"לאחר החתונה חיכינו לרגע שבו נתבשר על הרחבת המשפחה. בתחילה חיכינו בסבלנות, אחר כך בחשש, ולאחר מכן התחילו רמזים ולחצים מצד המשפחה, וכן הרבינו בתפילות. 

פנינו לרופאים, והנתונים הראו שיש צורך בטיפולים על מנת שנזכה לחבוק ילד משלנו. חלו עיכובים שונים, ולא התחלנו את הטיפולים בפועל.
באותה תקופה סבתא שלי היתה צריכה לעבור ניתוח חשוב. גם היא חוותה בעבר קושי להיכנס להריון, וזכתה לילד אחד. היא כל כך רצתה שאזכה להיות אמא, וכנראה התפללה עלי רבות. 
ביום חמישי, לפני שנכנסה לניתוח, היא דיברה איתי בטלפון בבכי וביקשה שאעשה הכל כדי שאזכה בילד. באותו הזמן בעלי ביקר אצל צדיק נסתר וביקש ברכה. יש לציין שבעבר בעלי ניסה לבקש מהצדיק ברכה מספר פעמים, אך הצדיק לא ענה לו. משום מה דווקא באותו היום הוא אמר לו: "אל תדאג, בשבת יהיו בשורות טובות".

ואכן, בשבת החל איחור שהמשיך גם בימים הבאים. ברגשות עזים ביצעתי בדיקה, והתוצאה המיוחלת הגיעה. אחרי חמש שנות ציפייה, בדיוק ביום הנישואין החמישי שלנו, נולד בננו היקר!

ראיתי בחוש את גודל נפלאות השם".

 

סיפור שני:
"התחתנתי בקדושה ובטהרה, ולאחר כשנה ילדתי את בתי הבכורה. עברו ארבע שנים מאז הלידה הראשונה, וטרם נפקדתי בילד נוסף.
בתקופה זו, יונתן פולארד היה בכותרות ודובר רבות על שחרורו. במטרה לרגש אנשים שמשיח קרוב, הייתי מפיצה שביאת משיח קשורה או סמוכה לשחרורו של יונתן פולארד, כפי שאמר בעבר הרב מרדכי אליהו זצ"ל.

בנוסף, החלטתי ליצור קבוצת תהילים (שמתקיימת עד היום), שבה בכל יום 60 נשים מסיימות ספר תהילים שלם. את הקבוצה יצרתי כדי לזכות בפרי בטן, ואכן תוך שלושה חודשים נפקדתי.
לאחר ליל הסדר חשתי לא טוב ואושפזתי בבי"ח. בחול המועד חזרנו הביתה כאשר לא היה ברור אם ההיריון תקין או לא. בביה"ח הורו לי על שמירת הריון ומנוחה מרובה, ולאחר שבוע לשוב לבדיקה.

בערב שבת חוה"מ פסח, בעלי הביא לשולחן שבת ספר שנקרא: "אביהם של ישראל". בספר זה נכתבו סיפורים רבים על פועליו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל והניסים שליוו את מבקריו. הספר תמיד היה בספרייה ומעולם לא משך את תשומת לבי. כמו כן, לא הכרתי את הרב בגלל היותי חוזרת בתשובה.

בעלי החל להקריא מהספר סיפור על הרבנית, אשת הרב, שהייתה בשמירת הריון, והרב שדאג לאשתו, תלה מראה על התקרה כדי שהיא תוכל לראות את הנוף בחוץ.
הסיפור השני התרחש סביב חג הפסח, וסופר על רב שלא בדק את השטריימל שלו, כפי שהורה לו הרב מרדכי אליהו זצ"ל ובליל הסדר נפל לו פירור של חמץ למרק.
הסיפור השלישי עסק בהשגחה נוספת של אישה שנכנסה להריון.
הרגשתי שהסיפורים הם מסר משמיים שהכל יהיה בסדר, שמירת הריון, תקופת הפסח, כל סיפור היה מדויק לי בשביל לנחם אותי.
לאחר מכן שאלתי את בעלי בהומור: "מאיפה הרב הזה מכיר אותי?", והמשכתי והוספתי: "בגלל שאני מפיצה את המשפט שלו ששחרור פולארד קשור בביאת המשיח, אז הוא עכשיו מנחם אותי", צחקנו ושוב פתחתי את הספר באקראי והסיפור הרביעי היה: "הרב מרדכי אליהו מבקר את יונתן פולארד בכלא באמריקה". התרגשנו מאוד, ממש השגחה משמיים. 

מאותו רגע, לא הנחתי את הספר עד שסיימתי אותו לאחר מספר ימים.

נהניתי מכל סיפור של השגחה או נס שקרה לאנשים שביקרו את הרב, ורציתי לקרוא גם ספרים נוספים שלו. נפשי נקשרה בנפשו ובפועלו ...

לאחר מספר ימים נבדקתי, ולצערי גיליתי כי העובר לא החזיק מעמד, וההיריון נפסק באופן טבעי. ההתמודדות לא הייתה פשוטה, אך ברוך השם עברנו את זה.

לאחר כשלושה חודשים שמעתי בפעם הראשונה הרצאה של הרב. באותו הלילה חלמתי שאני נמצאת ברחוב בעיר מגורי והרב נמצא שם ואומר לי: "שנה מהיום את עם תינוק בידיים". החלום היה בחודש תמוז, ולאחר כשלושה חודשים נפקדתי בבן זכר. בתמוז בשנה לאחר מכן ילדתי את בני הצדיק, בדיוק כפי שהרב בירך בחלום. מספרים שהרב אחראי בברכותיו ללידת אינספור ילדים שהובאו לעולם בחייו, וכנראה שגם אחרי מותו הוא ממשיך בפועלו.

נפלאות דרכי השם. תודה בורא עולם, תודה הרב מרדכי אליהו ותודה לכל האנשים החסידים שהוא שולח לנו על מנת לנחם ולעזור, שיהיו מבורכים לעולמי עולמים.

מקדישה את הסיפור לעילוי נשמתו של הרב הצדיק הרב מרדכי אליהו זיע"א".
 

סיפור נוסף:
"היינו נשואים ארבע שנים באושר ובשמחה, אך הבית היה ריק. עשינו בירורים וטיפולים שונים, אך המצב נשאר ללא שינוי. יום אחד עברה ליד מקום העבודה שלי בחורה שנראתה פשוטה מאוד. היא שאלה אותי לשמי ולעיסוקי, ולאחר מכן שאלה אם יש לי ילדים. עניתי לה שעדיין לא זכיתי להיפקד, ואז היא ברכה אותי 'בעזרת השם יהיו לך תאומות'. כל כך התרגשתי. המשכתי לדבר איתה, והיא סיפרה לי שהיא סובלת מלקויות שונות ומתמודדת עם אתגרים בריאותיים, וקשה לה כי אין לה חברות. מיד החלטתי שאני 'מאמצת' אותה, והזמנתי אותה אלינו הביתה.

היינו מבלות יחד, מכינות יחד ארוחה טעימה, יוצאות ל"סיבוב בעיר" קונות שטויות וצוחקות.
מידי פעם הבחנתי במבטים שאנשים היו מגניבים אלינו, כי שמו לב ללקויות שלה. אני התעלמתי מהכל ואמרתי להשם: 'אני משמחת את הבת שלך, תשמח בבקשה גם אותי'.

כל פעם כשהיינו נפגשות היא הייתה אומרת לי: 'בעזרת השם יהיו לך תאומות', ואני התחלתי להאמין לה. לאחר תקופה מסוימת התחלנו טיפול אצל רופא חדש, וכשהרופא אמר: 'רואים שיש לך שני עוברים', ידעתי בוודאות שאלו שתי תאומות. ואכן כך היה, ברוך השם.

בשעה טובה נולדו לנו תאומות מתוקות, וכמובן שחברתי הוזמנה למסיבת ההודיה. כשבני משפחתי המורחבת שאלו: 'מי זו?', עניתי בגאווה: 'חברה טובה שלי', וראיתי כמה שהיא מאושרת מכך. מאז ועד היום היא 'הדודה' שלנו. היום, ברוך השם, הבנות כבר בכיתה א' ואוהבות מאוד את 'הדודה' שמידי פעם מגיעה אלינו ומפנקת אותן.

לאחרונה קראתי באתר הידברות על אישה שלא היו לה ילדים. היא הגיעה לבקש ברכה מהגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק וקדוש לברכה, והוא אמר לה: 'השם לא חייב לתת לך ילדים'. כשפנתה לצאת מחדרו בוכייה אמר לה: 'השם לא חייב לתת לך ילדים, אבל אם תעשי משהו שאת לא חייבת, גם השם יעשה לך מה שהוא לא חייב'. האישה הזו קיבלה על עצמה להתנדב בבי"ח במחלקת יולדות כפי שזכור לי, ואכן נפקדה בתאומות. היא מספרת שהן היום בנות 16 ובאות לעזור לה בהתנדבות שלה בביה"ח.

הקב"ה מנהל את עולמו ב'מידה כנגד מידה'. כשאנחנו נשמח את הילדים של הקב"ה, הקב"ה ברחמיו ישמח אותנו. להאיר פנים, לחייך, לפרגן, לשמח את הסובבים אותנו ובמיוחד את החלשים, המסכנים, שבורי הלב, ובעז"ה הקב"ה ישמח כל אחת ואחת מאתנו, בשמחה אמתית. אכי"ר".

בנימה אופטימית זו אסיים, ואודה שוב לבנות היקרות ששיתפו אותנו.
תודה רבה. שהקב"ה יברך אתכן ואת כל עם ישראל.
אוהבת,
אני