העצמה אישית: מה ניתן ללמוד מכלי 'יפני' שבור?

העצמה אישית מדהימה שאותה ניתן ללמוד דווקא מההתייחסות לכלים שבורים, בתרבות היפנית.

כשכלי נשבר, נוהגים היפנים לעתים קרובות לאחות את החתיכות השבורות זו אל זו באמצעות – לא פחות ולא יותר – זהב.

באופן כזה, הפגמים של הכלי נראים כמו יצירת אמנות מופלאה ועתיקה, שכל 'שבר' שכזה בה - רק מוסיף נופך עמוק יותר ומרתק יותר לסיפור שנושא עמו אותו כלי על ההיסטוריה שלו.

המסר שעולה ומיתמר מכאן הוא פשוט: השברים של החיים שלנו, הם הם אלו שמעצבים אותנו להיות מי שאנחנו כיום - וזה הרבה יותר ערכי מכל דבר אחר בעולם. נכון, אנחנו לא מושלמים, ואם משהו נשבר לנו בפנים - סביר להניח שלעולם גם לא נהיה. 

אבל היי...

דבר אחד בכל זאת יש לנו - את האפשרות לצבוע בזהב את כל הפגמים, העצבות והחסרונות שלנו - כדי לשוות ל'כלי' של חיינו, מראה יקר וערכי. מהו הזהב שממנו יש להתחיל? תודה!

התודה והכרת הטוב לקב"ה על כל דבר הכי קטן שיש או אין לנו - היא הדרך להשלים עם כל הפגמים הפנימיים והחיצוניים, שנוצרו איכשהו בכלי חיינו השביר.