אמא שלי, בבקשה אל תגידי לי שכל המעשים שלי שגויים

לאמא שלי!

אני כותבת את המכתב עם דמעות בעיניים. כן, היום שוב אכזבתי אותך, ושוב עשיתי משהו שלא הייתי אמורה לעשות...

אני יודעת שאת היית שמחה לראות אותי שונה, מתנהגת אחרת, ועושה הכול אחרת...

אבל אמא! אני רוצה שתדעי ותסתכלי על כל הדברים הטובים יותר שיש בי. אני רוצה שתשימי לב לכל המעשים הקטנים אבל המיוחדים שאני עושה, ותעריכי את כל המאמצים שלי שאני משקיעה במה שאני כן בוחרת... אמא, אני מתחננת לפנייך שתשימי לב שבאמת, בתוך תוכי, אני רק רוצה לשמח אותך! אני רק רוצה שתשמחו בי ותתגאו בי ותרוו נחת ממני... ורע לי מאד בכל הפעמים שאני מצערת אותך, כמו היום למשל. רע לי, ולא טוב לי בכלל!

אני מתחננת לפנייך, אמא יקרה שלי, בבקשה אל תגידי לי לעולם שכל המעשים שלי שגויים! הלוואי שהיית יודעת שאני באמת רוצה לשמח אותך, ורק קשה לי מאוד לפעמים מכל מיני סיבות, שאת חלקן את יודעת, ואת חלקן לעולם לא תדעי...

אמא! תצילי אותי! אני באמת תקועה! אין לי כוח להילחם עוד!

אני רוצה שתחבקי אותי חזק חזק, תתמכי בי בזמנים הטרופים שעוברים עלי, ותאהבי אותי על אף שאינני בדיוק כמו שרצית שאהיה...

אוהבת, ובאמת מקווה שתדעי את כל מה שכתבתי כאן – גם אם אינני מעיזה לומר לך את זה...

ביתך הסוררת.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.