הרב, האם ניתן לקרוא לעובדים הערבים בשמות יהודיים?

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים... (שמות א', א'), ראשי תיבות 'שביה', שאפילו כשהיו בשביה 'שמות בני ישראל" - שלא שינו שמותם (בעל הטורים).

שאול נשאל מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ממנהל בית אבות מסויים:

במוסד שלנו מועסקים נכרים רבים, בעיקר ערבים. מטבע הדברים, כאשר קוראים בשמם של העובדים הזרים, כגון מוסא, יוסוף, אחמד, מוחמד וכו', ואורחי המוסד שומעים זאת, הדבר צורם מעט לאוזנם, ולחלק מהם הדבר גורם אף בהלה ופחד.

אשר על כן, חשבנו להסב את שמם, במשך מהלך העבודה, לשמות יהודיים. וכך מוסא הפך ל'משה', יוסוף ל'יוסף' איברהים ל'אברהם', אחמד ל'אפריים' וכו'.

שְאֵלָתִי אפוא היא, האם מותר לנו לנהוג כך, לאור הצורך שבדבר? (יצויין, ששאלות דומות נשאלו למו"ר מאת בעל חברת הובלות ומקבלן שיפוצים, שסיפרו שיותר נוח ונעים ללקוחות להתעסק עם יהודים, ולכן מעדיפים לקרוא לפועליהם בשעת העבודה בשמות יהודיים).

השיב מו"ר שליט"א:

שנינו בשולחן ערוך (או"ח סי' כ' ס"ב), שאין מוכרים ומפקידים טלית מצוייצת לנוכרי, שמא יתלווה עם ישראל בדרך (מחמת שיטעה היהודי לחשוב כי מדובר ביהודי), ויהרגנו הנוכרי, (ויעו"ש במשנ"ב שהביא טעם נוסף לדבר).

כעין זאת נאמר גם בשאלתנו - קריאת שם יהודי לנכרי, עלולה לגרום לסכנות ומכשולות שונים, כי חלילה יבואו לטעות בעובד זה שיהודי הוא. ולכן אין לקרוא לנכרי שם של יהודי. (ויש לציין שכך עשה עשיו הרשע שנשא את אָהֳלִיבָמָה לאשה, וקרא לה "יהודית", וכותב רש"י (בראשית ל"ו, ב'): "עשיו כינה שמה יהודית, לומר שהיא כופרת בעבודה זרה, כדי להטעות את אביו").

בנוסף לכך, בזיון הוא לאבותינו הקדושים, שקוראים בשמותיהם הקדושים לנכרי ערל!

לסיכום: אין לקרוא לפועלים הנוכרים בשמות יהודיים.

לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.