אבא, נהיית דוס, או שאתה סתם שקוע בטלוויזיה?

"אבא, הגעתי! מה שלומך?"

"תודה, תודה".

"מה תודה? מה שלומך, הכל בסדר?"

"ברוך ה' ברוך ה'".

"אבא מה, נהיית דוס?"

 אין תגובה...

"אבא, נכנסתי עם האוטו החדש שלך בעמוד".

"ברוך ה', ברוך ה'".

"אמא, אבא חזר בתשובה?"

גם ככה אתם מתלוננים שהוא מגיע לעיתים רחוקות, אז לפחות תכבו או תנמיכו את הטלוויזיה, שלא תהיה מוקד ההתעניינות המרכזי במפגש המשפחתי שלו כה ציפיתם.

אבא יקר, המשחק של מכבי יכול לחכות, מה זה כל כך משנה, בסוף בכל מקרה הם ינצחו...

הפסקת חשמל פתאומית...

"רותי, תרימי את המפסק הראשי, אלה בדיוק הדקות האחרונות!"

"תרים אתה, אני פה עם דני!"

"דני? מה הוא עושה פה?"

"היי דני, מה שלומך? מתי הגעת?"

"בזמן שהספקת לחזור בתשובה!"

"מה? ה' ישמור! שאני אחזור בתשובה?"

"אבא, בדיוק אמא ואני מדברים על זה שגם ככה אני בא אחת לכמה זמן, והייתי מעדיף שנהיה ביחד, שנוכל לשוחח ללא עזרה מהטלוויזיה"...

"אבא, לאן אתה הולך?"

"רק רגע, כבר חוזר, אני שומע התרחשות מהכיוון של הטלוויזיה..."

"ישששששששש! מכבי ניצחה!!!"

"יש אלוקים!"

מתוך הספר "אבא, אמא, כיפה" (הורים לבעלי תשובה), מאת הרב עמית יעקוביצקי. להורדת הספר (בחינם) כנסו