כיצד יש להתנהג בבית החולים מבחינת כשרות?

א. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת (שַׁבָּת דַּף לב'): "לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה - אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר". כְּלוֹמַר, אֵין לְהִתְפַּלֵּל עַל רְפוּאָה רַק כַּאֲשֶׁר נִהְיִים חוֹלִים, אֶלָּא גַּם בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם בָּרִיא יֵשׁ לוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁיַּתְמִיד בְּרִיאוּתוֹ, וְאַדְרַבָּה! הַתְּפִלָּה עַל הַבְּרִיאוּת מוֹעִילָה יוֹתֵר בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם בָּרִיא מֵאָשֵׁר שֶׁכְּבָר נִהְיָה חוֹלֶה.

ב. אוּלָם, לְעִתִּים לֹא מִתְפַּלְּלִים מַסְפִּיק, אוֹ לֹא מְכַוְּנִים בַּתְּפִלָּה, וְהָאָדָם נוֹפֵל לְמִשְׁכָּב, וְנִזְקָק לִתְרוּפוֹת וְאַף לְטִפּוּל רְפוּאִי בְּבֵית חוֹלִים וְכַדּוֹמֶה, וְיֵשׁ לִלְמוֹד כֵּיצַד עָלָיו לִנְהֹג בְּעִנְיָנֵי כַּשְׁרוּת בְּבֵית הַחוֹלִים, וּבִלְקִיחַת הַתְּרוּפוֹת.

ג. רֵאשִׁית, כַּאֲשֶׁר חוֹלֶה אוֹ יוֹלֶדֶת מְאוּשְׁפָּזִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ סִדְרֵי כַּשְׁרוּת כַּדִּין - יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַנִּתָּן כְּדֵי לְסַפֵּק לָהֶם מָזוֹן כָּשֵׁר. בְּמִדָּה וְאֵין אֶפְשָׁרוּת וְאִי הָאֲכִילָה עֲלוּלָה לְסַכֵּן אֶת חַיֵּיהֶם - יֹאכְלוּ מֵהַמָּזוֹן שֶׁלִּפְנֵיהֶם. אוּלָם, יַעֲדִיפוּ לֶאֱכוֹל מַאַכְלֵי חָלָב וְלֹא מַאַכְלֵי בָּשָׂר, מֵאַחַר וּבְעָיוֹת הַכַּשְׁרוּת בַּבָּשָׂר חֲמוּרוֹת יוֹתֵר. וְאִם יֵשׁ לִפְנֵיהֶם רַק בָּשָׂר - יֹאכְלוּ אוֹתוֹ.

ד. מִקְרֶה כָּזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת בְחוּץ לָאָרֶץ שֶׁאָדָם מִתְאַשְׁפֵּז בְּבֵית חוֹלִים וְהָאוֹכֵל שָׁם כֻּלּוֹ טָרֵף, אִם אֵין מִי שֶׁיְּסַפֵּק לוֹ אֹכֶל כָּשֵׁר, וְסַכָּנָה אִם לֹא יֹאכַל - מֻתָּר לוֹ לֶאֱכוֹל אֶת הָאֹכֶל שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים.

ה. חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה לְחַיָּיו, אוֹ סַכָּנָה שֶׁל אֵבָר מִגּוּפוֹ שֶּׁיִּצְטָרְכוּ חָלִילָה לְכָרְתּוֹ, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ שֶׁהָאֵבֶר לֹא יְתַפְקֵד כָּרָאוּי - מֻתָּר לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת בְּכָל הָאִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דַּמִּים.

ו. בְּיָמֵינוּ, זָכִינוּ שֶה' הוֹרִיד לָעוֹלָם אֶת חָכְמַת הַמֶּדְיָה וְהַתִּקְשֹׁרֶת, וְלָכֵן רָצוּי וּמֻמְלָץ לְכָל אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקְרֶה מְסֻבָּךְ כָּזֶה לְהִתְקַשֵּׁר לָרַב וּלְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ מַה לַעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי טו', ו')

"בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת" (א')

כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת הַמִּשְׁפָּט: "גַּם תַּפּוּחַ אֶחָד מְקֻלְקָל יָכוֹל לַהֲרֹס אֶת כָּל הָאַרְגָּז", אֲבָל בּוֹאוּ נִתְבּוֹנֵן מְעַט. יֵשׁ אַרְגָּז עִם מֵאָה תַּפּוּחִים טוֹבִים וַעֲסִיסִיִּים, וּמִישֶׁהוּ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ תַּפּוּחַ אֶחָד קָטָן אֲבָל רָקוּב, לִכְאוֹרָה, לָמָּה שֶׁהוּא יַשְׁפִּיעַ? הֲרֵי הַתַּפּוּחִים הַטּוֹבִים הֵם הָרֹב!! אוּלָם הַמְּצִיאוּת הִיא אַחֶרֶת הַתַּפּוּחַ הָרָקוּב אַף שֶׁהוּא קָטָן הוּא מַצְלִיחַ לְהַרְקִיב אֶת כָּל הַמֵּאָה תַּפּוּחִים הַטּוֹבִים.. וְזֶה מָה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: בֵּית צַדִּיק חֹסֶן רָב בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הוּא חָזָק וְטוֹב, אוּלָם: וּבִתְבוּאַת רָשָׁע נֶעְכָּרֶת אִם מְבִיאִים לְתוֹכוֹ מַשֶּׁהוּ מֵהָרָשָׁע הֲרֵי שֶׁהוּא נֶעְכָּר וּמִתְקַלְקֵל, וְכָךְ זֶה בַּחַיִּים.

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים קְטַנִּים וְהָאָדָם לֹא מְיַחֵס לָהֶם חֲשִׁיבוּת, וַאֲפִילוּ שֶׁהֵם שְׁלִילִיִּים הוּא אוֹמֵר: "שְׁטֻיּוֹת, זֶה רַק דָּבָר קָטָן", וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַדָּבָר הַקָּטָן הַזֶּה הוֹרֵס לוֹ אֶת חַיָּיו!! לַהֲבָנַת הַדָּבָר נִתֵּן שְׁתֵּי דֻּגְמָאוֹת מֵהַחַיִּים, אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד בַּפֶּרֶק הַבָּא.

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהָכִין יֶלֶד לְבַר מִצְוָה, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה רָאִיתִי מוּלִי יֶלֶד מָתוֹק מַמָּשׁ, יָשַׁבְתִּי אִתּוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת וְלָמַדְנוּ יָחַד עַל הַנָּחַת תְּפִלִּין, וְאֶת הַקְּרִיאָה בַּתּוֹרָה וְהוּא מַמָּשׁ קָלַט יָפֶה. וְהִנֵּה, בַּר הַמִּצְוָה עָבְרָה יָפֶה וְהַשִּׂמְחָה הָיְתָה גְּדוֹלָה. חוֹדְשַׁיִים לְאַחַר מִכֵּן אֲנִי נוֹסֵעַ בָּרְחוֹב וְאָבִיו שֶׁל הַיֶּלֶד פּוֹגֵשׁ אוֹתִי וּמְסַמֵּן לִי לַעֲצֹר בַּצַּד. הוּא רָץ אֵלַי בִּמְהִירוּת וַאֲנִי לְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא בָּא לְהוֹדוֹת לִי עַל הַ"בִּצּוּעַ הַיָּפֶה" שֶׁהָיָה, אוּלָם הוּא פָּנָה אֵלַי בִּדְמָעוֹת וְאָמַר: "כְּבוֹד הָרַב, אַתָּה חַיָּב לַעֲזֹר לִי!" "מָה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי, וְהוּא סִפֵּר: "קָנִיתִי לַיֶּלֶד לִכְבוֹד הַבַּר מִצְוָה מַחְשֵׁב מְאֹד מְשֻׁכְלָל, עִם מִשְׂחָקִים וְאִינְטֶרְנֶט, וּמֵאָז הַיֶּלֶד הִשְׁתַּנָּה מִקָּצֶה לְקָצֶה, הוּא דָּבוּק לַמָּסָךְ, לֹא רוֹצֶה לִלְמוֹד, לֹא רוֹצֶה לְהָכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת, כָּל הַיּוֹם יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר וְ"גוֹלֵשׁ".. מָה אֶעֱשֶׂה?"... הִנֵּה דֻּגְמָא לְדָבָר שֶׁנַּעֲשָׂה בְּתֹם לֵב וְגָרַם לְנֶזֶק עָצוּם. וְלָכֵן, גַּם לִפְנֵי עֲשִׂיַּת דְּבָרִים קְטַנִּים יֵשׁ לְהַשְׁקִיעַ הַרְבֵּה מַחֲשָׁבָה...