"האריתראים גנבו לי את האופניים והיכו אותי נמרצות – המשטרה לא עושה דבר"

על הפשע הנפוץ בין מהגרי העבודה בדרום תל אביב, תקראו רק לעיתים נדירות בתקשורת. אבל עבור תושבי המקום, זו מציאות יומיומית. אולג , צעיר ישראלי מנווה שאנן שבדרום תל אביב, הגיע למיון בסוף השבוע האחרון בגלל התנגשות עם חבורת אריתראים.

"חזרתי הביתה בחמש וחצי בבוקר, רוכב על אופניים. פתאום ראיתי אישה מכוסה חבלות זרוקה על המדרכה. ירדתי מהאופנים כדי לעזור לה , ובינתיים אריתראי אחד לקח את האופניים וברח", מספר אולג. "רצתי אחריו, ודי מהר נתקלתי בניידת משטרה. סיפרתי להם מה קרה, והם אמרו לי רק שאשאיר להם את הפרטים שלי ופרטי האופניים. נתתי מספר טלפון ורצתי הלאה. יש שם סחר באופניים, בין המסתננים".

עד מהרה מצא אולג קבוצה של אריתראים, שאחד מהם רכוב על האופניים שלו. "רצתי אליו, תפסתי בידית ואמרתי לו שירד, כי אלה האופניים שלי. הוא אמר לי: 'לא, תן לי 500 שקלים'. לא היה אכפת לו שאני אומר שזה שלי. הוא התעקש: 'הרגע שילמתי עליהם'. בינתיים קיבלתי טלפון מחבר, אמרתי לו שיבוא לפה. ואז הטלפון נפל לי מהיד והתחילו להרביץ לי. יש להם שיטות: שניים שלושה מרביצים, השאר מחטטים לך בכיסים.

"בהתחלה היו שמונה, אבל הצטרפו אליהם עוד. התחילו לעוף בלוקים וניסיתי להגן על הפנים שלי. למזלי הצלחתי לתפוס את שרשרת האופניים ולהכות בה וזה קצת הרתיע אותם. כל הסיפור נמשך רבע שעה בערך, ואז הגיעה המשטרה והם כולם התחילו לברוח. השוטרים אמרו לי אחר כך שהם עצרו איזה שניים, אבל אני צריך להגיש תלונה ספציפית כנגד מישהו. אמרתי: כנגד מי? אני לא זוכר אף פרצוף במדויק".

אולג מספר שהוא גדל כל חייו בדרום תל אביב ואף למד עם ילדי מהגרים ועובדים זרים בבית הספר ביאליק-רוגוזין. כל זה לא מכין אותו, הוא אומר, להתמודדות היומיומית עם פורעי החוק באזור. אחותו ג'ני מספרת כי אפילו אמה, אישה מבוגרת ונכה, מתקשה לרדת במדרגות בלי שיציקו לה. "אמרנו לה פשוט שלא תצא מהבית החל משעה מסוימת...זו בעיה רצינית. קרובי משפחה כבר לא מוכנים לבוא לכאן. מפחיד להביא לפה ילדים".

בעוד שתנועת המסתננים ממצרים לישראל נעצרה ברובה, דרום תל אביב עדיין נאלצת להתמודד עם אלפי הזרים בתחומם. "גדלתי ולמדתי איתם, ואני אומר שהם לא בסדר", אומר אולג. "אין להם גבולות, ולנו אין למי לפנות. מהרשויות כבר התייאשנו. גם אם פונים למשטרה – הם פותחים תלונה ובזה זה נגמר".