הנאצי לחץ על ההדק - אך הכדור לא נפלט

"וחרב לא תעבר בארצכם" (ויקרא, כ"ו ו')

יש אנשים הזוכים לקדש שם שמים בצורה מופלגת. כזה היה רבי ישעיה פייר זצ"ל, יהודי תלמיד חכם שזכה להציל את חברי הקיבוצים של "השומר הצעיר" מעבודה בשבת.

רבים לא ידעו שפעולותיו למען הצלת הדת לא החלו כאן, בארץ ישראל, אלא שנים רבות לפני כן. הרב פייר, שכיהן כרב בחו"ל עוד לפני השואה, היה מלבין שיניים לכל רעיו ומכריו, "וכשתיארתי את התכונה הנפלאה הזו לפני בניו בימי ה'שבעה' שלו, השיבו לי הבנים ש'הציבור אינו יודע ששיניים אלו לא היו שלו'...

הבנים סיפרו שבעיצומה של תקופת השואה פגש נאצי אחד ימ"ש את אביהם ברחוב ושאלו אנה פניו מועדות. הרב פייר יישר את גוו, הזדקף מלוא קומתו, ואמר בקול רם: "אני הולך לבית הכנסת". חמתו של הנאצי בערה בו להשחית, והוא שלף את אקדחו והכניס את הקנה בחוזקה אל תוך פיו של הרב פייר, שכבר אמר וידוי.

והנה פלא פלאים: הנאצי לוחץ על ההדק והכדור אינו יוצא. מנסה שוב ושוב, והאקדח דומם. מסרב לפלוט את הכדור. משראה כך, ניענע את כלי המשחית בתוך פיו של הרב פייר ושבר כמה משיניו, שהוחלפו לאחר מכן לתותבות.

הרב פייר שהתגורר ברחוב יונה הנביא בבני ברק, האריך ימים עד גיל תשעים וחמש, וזכה לקדש שם שמים ולהאהיב את המצוות על יהודים רבים, ובהם גם כאלה שהיו רחוקים מאידישקייט.