על אלה חשכו עינינו / חני גיגי

על זה היה דווה , ליבנו

על מי זה- על אבותינו

על אלה חשכו, עיננו

אלו עיניים חשכו?- של זקננו

הם האבלים על ירושלים

אשר הכירוה בתפארתה

דמעותיהם נוזלות כמים

כי יודעים מה היא הייתה

לעיר הגדולה שרתי במדינות

עיר אלוקינו הר קודשו

יפה נוף 

משוש כל הארצות

אורות מקדשו

האירו את העיר

ואת חכמת ילדי ירושלים

מי לא הכיר?

ובאו ימים

ובאו גויים בנחלתך

שמו ירושלים לעיים

גלו עבדיך

והיינו חרפה לשכננו

לעג וקלס לסביבותינו

עד מתי?

ואנו בניך, צאצאי עבדיך

אשר ראו את יופייה של ירושלים

אשר חזו בקדושתה

אשר גורשו ובית מקדשם נחרב, פעמיים

בקינותיהם אנו קוראים

על ירושלים שאיננו מכרים

כי על זה דווה ליבם, וגם ליבנו

על אלה חשכו עינהם, וכעת עיננו

ועדין הבית שמם

ועד שתבנה ירושלם

אנו מתפללים ומקוננים

ומחכים, להבטחתך

שיפתח שער הרחמים

ובית מקדשך השלישי

ירד ממרומים, לעולמים

ולירושלים עירך תשוב, ברחמים

כי לישועתך קיווינו כל היום

ואף על פי שיתמהמה,

עם כל זה אחכה לו בכל יום