"אמרתי לו שישלם את חובו לשדכן והוא אינו שומע"!

"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך" (שמות ט"ו כ"ו)
 
אברך ניגש אל אחד מגדולי הדור היושבים ראשונה במלכות התורה, וביקש שיברכו בפקודת ישועה ורחמים לזרע של קיימא. עשר שנים הוא נשוי ועדיין לא נפקד. ברכתו של הגדול ההוא, סיפר הרב, היתה בשפה רפה, ולא כמנהגו לברך בחמימות ובדברים היוצאים מן הלב.
אחר שיצא האברך את החדר, סיפר הגדול ההוא:
האברך הזה הוא בן תורה לכל דבר, והנה קורה פה דבר מדהים שאי אפשר להבין בשום אופן. אין זו הפעם הראשונה שהוא בא אליי. מזה זמן רב שגילה לי את מצוקתו וביקש שאברכנו. כשביררתי את עניינו נודע לי שהוא לא הסתדר עם השדכן שלו על גובה התשלום והשדכן אינו מוותר, ויש לו קפידה.
אמרתי לו כמה וכמה פעמים, שיילך ויסדר את העניין עם השדכן, והוא אינו עושה זאת. ואם לא די בכך, הוא עוד נעלב כשאני אומר לו את זה ומתחיל לבכות... סיפרתי לו על מקרה דומה שהיה אצל החזון איש כאשר בא אליו אברך שלא נפקד בילדים וגם שם התברר שלא שילם כסף לשדכן.
והנה, למרות שהאיש טען שהשדכן הוא אחיו, ייעץ לו החזו"א לשלם, ורק לאחר שמילא את התנאי הזה, בירכו, ולתקופת השנה נולד להם בן.
כל זה סיפרתי לאברך ההוא, המשיך הגדול לספר, וגם אמרתי כדברים האלה לבני משפחתו שבאו אליי, והם, כאילו נאטמו אזניהם משמוע".
אחד הקניינים שהתורה נקנית בהם הוא 'שמיעת האוזן'. ומפרש ה"מדרש שמואל": "שֶיַטה אזנו לדברי רבותיו, ואם יאטם אזנו מלשמוע לקול מוריו, אפילו שעה אחת, אפשר כי באותה השעה נאבדת ממנו מרגלית טובה". מוכח מכאן שיש מציאות כזאת שאדם אוטם אזניו ואינו שומע מה שאומרים לו.
והוסיף הרב לספר את שסיפר לו האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל על מקרה שהיה אצל סבו בעל ה"דברי חיים" מצאנז, שפעם נכנס אליו יהודי והסבא החל לצעוק עליו ולחרפו בקול גדול. שמע היהודי כך, ניפגע מאוד, ויצא מחצר הצדיק והלך לביתו, שם התברר לו שאחד מילדיו נפטר, רח"ל.
אמר אז ה"דברי חיים": 'אני ידעתי שיש עליו דינין קשים ורציתי להסירם ממנו על ידי הצעקות שלי. וכי כשהולכים לרופא, אין כאבים ויסורים? אך היהודי הזה לא רצה לשמוע, לא קלט את הרמז, ולכן קיבל מה שקיבל'.