כתבות מגזין
אנשי הכותל: היהודים שמתפללים בכותל מידי יום, בקור ובשרב, בשגרה ובזמני אינתיפאדה
הם מגיעים בכל יום ויום לכותל המערבי, מבלי להחמיץ אפילו פעם אחת. הם פוקדים אותו בזמנים של קור ושל חום, ואפילו כשהמצב הביטחוני רעוע. הרב שאלתיאל כהן, ר' דניאל יום טוב והרב דוד כהן-זנגי, מספרים על חוויה מרוממת ועילאית. פרויקט מיוחד
- מיכל אריאלי
- כ"ט סיון התשע"ו
ראש חודש תמוז מתקרב, ויחד אתו, גם החשש מפני הפרובוקציות הידועות שמחוללות נשות הכותל. החשש גדל במיוחד לאור המהומות האחרונות עם מתווה הכותל הרפורמי, כאשר לא ברור מה ילד יום, ומה עתיד לקרות.
בימים אלו, בהם המקום הקדוש ביותר בעולם עלול להתחלל, בחרנו לשוחח עם אנשי הכותל האמתיים – אותם אלו שפוקדים את הכותל מידי יום ביומו, מבלי להפסיד ולו פעם אחת; אותם אלו שרואים לעצמם זכות של ממש לבוא להתפלל בסמוך לשריד בית המקדש ואינם מוכנים לוותר על כך בעד כל הון; אותם אלו שעבורם הכותל הוא המקום הקרוב ביותר לליבם ושהם מלאים בסיפורים רבים אודותיו. עם אותם אנשים יצאנו לשוחח ולשמוע על הכותל שלהם, ושלנו.
הרב שאלתיאל כהן: נשות הכותל האמתיות
כבר עשר שנים שבהן מגיע הרב שאלתיאל כהן מידי יום לכותל המערבי. כשהוא נשאל מה גרם לו להתחיל בכך, הוא משיב שזה קרה לגמרי באופן טבעי. "התגוררתי בזיכרון משה, ובמשך שנים הייתי מגיע לכותל בתדירות גבוהה. עם הזמן הרגשתי את ההתעוררות ואת האחדות שיש במקום הזה, חשתי גם שהתפילה מרוממת אותי וממש ספגתי את האווירה. זה הוביל לכך שהיה לי קשה להתנתק, ואז התחלתי להגיע בקביעות – בכל יום. אני מגיע תמיד בשעת הנץ, מתפלל תפילת שחרית, לומד מעט, וממשיך לעמל יומי. גם בימי שישי ובשבתות אני לא מוותר, וגם לא בערבי חגים".
וזה לא קשה לך?
"לגמרי לא, בדיוק להיפך - אני מרגיש שזוהי זכות להגיע לכותל. זה עוזר לי להתחיל את היום באופן מרומם יותר. כי זו לא רק התפילה שנראית אחרת, אלא גם החוויה של לראות יהודים שמגיעים מכל קצוות הארץ והעולם, וכל אחד מהם מרגיש שזהו המקום הקרוב ביותר אליו. זה נותן לי חיזוק וכוחות".
הרב כהן, אשר עומד בראש כולל בירושלים וגם הוציא שמונה ספרי קודש, מציין כי יש אנשים שעוצרים אותו בכותל, כיוון שהם מכירים אותו ורוצים להתייעץ עמו בנושאים שונים. "אני רואה לעצמי שליחות לשוחח עם כל יהודי באשר הוא, כי כאשר מגיעים למקום כה קדוש, אז הלב נפתח ומוכנים לקבל. גם כשמשוחחים איתי כאלו שאינם מעוניינים לשמוע על היהדות, אז אני שואל אותם תמיד: 'מה? לא מעניין אתכם לשמוע מה אבות אבותיכם למדו לפני אלפיים שנה? עזבו את נושא הדת. התייחסו לכך כמסמך היסטורי מרתק'".
ויש לו גם סיפור מפעים: "לפני כשבע שנים, פגשתי בכותל יהודי שסיפר לי כי הוא איש עסקים עשיר מלוס אנג'לס. כעת הוא יצא לגמלאות, עלה לארץ ומתגורר באזור הרובע היהודי. הוא היה ללא כיפה ובלי סממן דתי. למרות זאת ניסיתי להציע לו להגיע לכותל אחת לשבוע וללמוד איתי בכל פעם אחרי התפילה. להפתעתי הוא נענה בחיוב. כך התחלנו ללמוד משניות, וכעבור כמה שבועות הוא ניגש אליי ובפיו בקשה – הוא רוצה ללמוד פעמיים בשבוע. חלפו מאז כבר שבע שנים. כיום הוא כבר מגיע לכותל כמעט מידי יום ביומו, אנחנו לומדים בקביעות וכבר סיימנו מספר מסכתות. קשה לי לתאר את הסיפוק העצום שיש בכך".
בשנים האחרונות הרב כהן אינו מתגורר עוד בזיכרון משה, אלא הוא עבר לשכונת מקור ברוך המרוחקת יותר. כמובן שהדבר לא מונע ממנו להמשיך להתמיד בביקוריו היומיים בכותל, רק שכעת הוא לא צועד עוד רגלית, אלא מגיע באוטובוס. "בתחילה חששתי מהדרך שהתארכה", הוא מציין," אך דווקא הנסיעה באוטובוס חשפה אותי למחזה מדהים: מדובר בקו אוטובוס שעובר בתחנות בשעה 4:45 לפנות בוקר, וניתן לראות כי כבר מהשעה 4:30 יושבות נשים צדקניות בתחנות וממתינות לו. הנהג כבר מכיר את הנוסעות, וקרה לא פעם ולא פעמיים שהוא ראה שאחת מהן חסרה, אז הוא המתין בתחנה, כדי לבדוק – אולי היא עוד תגיע?
"זהו מחזה מדהים ומרגש", מסכם הרב כהן, "וכשאני רואה את הנשים הללו שעוזבות בית ומשפחה, כדי להגיע להתפלל, אני יודע שהן נשות הכותל האמתיות".
ר' דניאל יום טוב: תהילים בכל יום
אצל ר' דניאל יום טוב התחיל הכל בט"ו בשבט האחרון, כאשר הוא נרתם לתפקיד האחראי על מניין המנוהל מטעם לשכת רב הכותל. המניין שמתכנס מידי יום קורא את כל ספר התהילים, למען ישועת עם ישראל, וכן הם מזכירים שמות של אנשים פרטיים לברכה ולישועה. "התפילה שלנו היא ללא שום תשלום וניתן להעביר אלינו שמות לכל מטרה, מבלי לשלם על כך", הוא מדגיש.
את התהילים, כפי שמספר ר' דניאל, הם מתחילים לקרוא בשעה שתיים וחצי בצהריים, אז הם מתכנסים יחד – שנים עשר גברים שיושבים בתוך מנהרות הכותל, בזווית המכוונת ממש אל מול קודש הקודשים. "אנחנו אומרים 'יהי רצון' שלפני קריאת התהילים ואז מתחילים לקרוא את כל הספר ברצף, כשאנו שומרים על תענית דיבור מוחלטת. האווירה מרוממת, אנחנו מרגישים ממש קדושה באוויר".
את התהילים, מספר ר' דניאל שהם מסיימים לקרוא לקראת השעה חמש, ואז הם מזכירים את כל השמות שנשלחו אליהם דרך האתר של הכותל המערבי וכן שמות שמגיעים ממקורות נוספים. לסיום הם קוראים י"ג מידות רחמים.
ממנין התהילים של הרב דניאל יום טוב בכותל
איך אתם מצליחים לבוא בכל עת ובכל מצב?
"זה באמת לא קל", הוא משיב בכנות. "כפי שציינתי, התחלנו בחורף האחרון, ובדיוק באותו שבוע הייתה תחזית של שלג. למרות הכל החלטנו שאנו מגיעים, מבלי שידענו איך נחזור הביתה. אבל לא רק הקור מקשה עלינו, כי יש גם תאריכים של ערבי חגים ושבתות ומועדים, וכל מיני ימים בהם קשה מאוד להגיע. זה באמת סוג של מסירות נפש למען כלל ישראל, אבל כל אלו שמגיעים לכאן יודעים שהם נושאים באחריות. לא מזמן אחד ממשתתפי המניין הגיע למניין אחרי שאשתו ילדה. הוא בא הישר מחדר לידה, והסביר שהוא פשוט לא היה יכול לוותר". ובכל מקרה, ר' דניאל מציין כי יש להם 12 משתתפים במניין ולא עשרה, כדי שאם בכל זאת תהיה היעדרות – תמיד יישאר מניין.
ומה נותן לכם את הכוח כדי להתמיד?
"אנחנו מקבלים הרבה כוח מהרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל, אשר מגיע לא פעם להתפלל אתנו ביחד ומשתתף באמירת התהילים", משיב ר' דניאל, "והאמת היא", הוא מוסיף, "שאני אישית מקבל את הכוח גם מהתפילה עצמה. כתוב בתורה 'ונתנו איש כופר נפשו' – ולומדים מהפסוק שכל נתינה היא בעצם גם קבלה. אני אומנם מתפלל על עם ישראל, אך מרגיש כיצד שאני עצמי זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל ענייני האישיים".
הרב דוד כהן-זנגי: ארבעים שנה בכותל
כבר ארבעים שנה שהרב דוד כהן-זנגי מגיע אל הכותל בשעת הנץ: יום-יום, מבלי להפסיד. הוא מתפלל שחרית ולאחר מכן משתהה בכותל במשך כשעתיים כדי לסיים את כל ספר התהילים.
הודות לשהייתו הקבועה במקום, הרב כהן-זנגי מוצא את עצמו כשהוא עד להרבה מאוד ישועות. "רק השבוע הגיע לכותל יהודי מברזיל שביקש לפרסם את הנס שלו: הוא סיפר כי לפני מספר שנים הוא בא לארץ במיוחד כדי להתפלל בכותל על בנו, שהיה בן למעלה מארבעים ועוד לא מצא את זיווגו. כעת הוא הגיע כדי להודות – הבן כבר נשוי ויש לו בן ובת".
הרב כהן-זנגי כבר איננו צעיר, אך למרות זאת, כשאנו שואלים אותו מה הוא עושה בימים בהם קר בחוץ, הוא משיב בקצרה: "אני לובש מעיל ולוקח מטריה. מה הבעיה?"
וכשיורד שלג?
"כשירד שלג הלכתי ברגל", הוא משיב בפשטות, כשהוא אינו מבין ממה אנו מתפעלים.
הוא ראה הרבה בימי חייו, והוא מעיד על כך שחזה כמעט בכל הרבנים כשהם מגיעים לכותל, וכן הוא הבחין גם בחברי כנסת ובאישי ציבור רבים שמגיעים לשאת תפילה. "אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש אנשים מפורסמים מאוד שהגיעו לכותל בשעה מוקדמת, כדי שלא ידעו שהם היו כאן. אולי הם מתביישים בתפילות שלהם, אבל כנראה שגם הם בסופו של דבר מאמינים..."
ובמשך כל ארבעים השנים שבהן הוא פוקד את הכותל, מציין הרב כהן-זנגי: "מעולם, אבל מעולם, לא ראיתי את הכותל ריק".
גם לא בתקופות הפיגועים?
"בוודאי שלא. גם בימים אלו המשיכו אנשים להגיע, אם כי בהחלט היו פחות מתפללים".
וכשמדברים על פיגועים יש לו גם סיפור מרגש על כך: "לפני מספר חודשים צעדתי לכותל ועברתי דרך שער שכם. לא חששתי, כי הייתי יחד עם קבוצת יהודים. לפתע גיליתי שהקבוצה עמה צעדתי התקדמה מעט, ופתאום נשארתי לבדי ברחוב. לצידי חלפו ערבים שהתחילו לקרוא לעברי קריאות בשפה הערבית לפי הקצב ולנופף בידיים. זה היה פחד-פחדים. התחלתי לרוץ, והם רצו אחריי. ברגע האחרון הצלחתי להגיע לחיילים, לא לפני שאחד מהערבים שילח לעברי בעיטה הגונה".
הרב כהן-זנגי מספר את הדברים ודומע מהתרגשות: "החיילים הציעו לי להגיש תלונה, אך לא עשיתי זאת. הייתי כל כך נרגש, כי הרגשתי איך שכל התפילות שלי במשך השנים פעלו את פעולתן, ומשמיים יש מי ששומר עליי כדי שלא יאונה לי כל רע".
בימים אלו, בהם המקום הקדוש ביותר בעולם עלול להתחלל, בחרנו לשוחח עם אנשי הכותל האמתיים – אותם אלו שפוקדים את הכותל מידי יום ביומו, מבלי להפסיד ולו פעם אחת; אותם אלו שרואים לעצמם זכות של ממש לבוא להתפלל בסמוך לשריד בית המקדש ואינם מוכנים לוותר על כך בעד כל הון; אותם אלו שעבורם הכותל הוא המקום הקרוב ביותר לליבם ושהם מלאים בסיפורים רבים אודותיו. עם אותם אנשים יצאנו לשוחח ולשמוע על הכותל שלהם, ושלנו.
הרב שאלתיאל כהן: נשות הכותל האמתיות
כבר עשר שנים שבהן מגיע הרב שאלתיאל כהן מידי יום לכותל המערבי. כשהוא נשאל מה גרם לו להתחיל בכך, הוא משיב שזה קרה לגמרי באופן טבעי. "התגוררתי בזיכרון משה, ובמשך שנים הייתי מגיע לכותל בתדירות גבוהה. עם הזמן הרגשתי את ההתעוררות ואת האחדות שיש במקום הזה, חשתי גם שהתפילה מרוממת אותי וממש ספגתי את האווירה. זה הוביל לכך שהיה לי קשה להתנתק, ואז התחלתי להגיע בקביעות – בכל יום. אני מגיע תמיד בשעת הנץ, מתפלל תפילת שחרית, לומד מעט, וממשיך לעמל יומי. גם בימי שישי ובשבתות אני לא מוותר, וגם לא בערבי חגים".
וזה לא קשה לך?
"לגמרי לא, בדיוק להיפך - אני מרגיש שזוהי זכות להגיע לכותל. זה עוזר לי להתחיל את היום באופן מרומם יותר. כי זו לא רק התפילה שנראית אחרת, אלא גם החוויה של לראות יהודים שמגיעים מכל קצוות הארץ והעולם, וכל אחד מהם מרגיש שזהו המקום הקרוב ביותר אליו. זה נותן לי חיזוק וכוחות".
הרב כהן, אשר עומד בראש כולל בירושלים וגם הוציא שמונה ספרי קודש, מציין כי יש אנשים שעוצרים אותו בכותל, כיוון שהם מכירים אותו ורוצים להתייעץ עמו בנושאים שונים. "אני רואה לעצמי שליחות לשוחח עם כל יהודי באשר הוא, כי כאשר מגיעים למקום כה קדוש, אז הלב נפתח ומוכנים לקבל. גם כשמשוחחים איתי כאלו שאינם מעוניינים לשמוע על היהדות, אז אני שואל אותם תמיד: 'מה? לא מעניין אתכם לשמוע מה אבות אבותיכם למדו לפני אלפיים שנה? עזבו את נושא הדת. התייחסו לכך כמסמך היסטורי מרתק'".
ויש לו גם סיפור מפעים: "לפני כשבע שנים, פגשתי בכותל יהודי שסיפר לי כי הוא איש עסקים עשיר מלוס אנג'לס. כעת הוא יצא לגמלאות, עלה לארץ ומתגורר באזור הרובע היהודי. הוא היה ללא כיפה ובלי סממן דתי. למרות זאת ניסיתי להציע לו להגיע לכותל אחת לשבוע וללמוד איתי בכל פעם אחרי התפילה. להפתעתי הוא נענה בחיוב. כך התחלנו ללמוד משניות, וכעבור כמה שבועות הוא ניגש אליי ובפיו בקשה – הוא רוצה ללמוד פעמיים בשבוע. חלפו מאז כבר שבע שנים. כיום הוא כבר מגיע לכותל כמעט מידי יום ביומו, אנחנו לומדים בקביעות וכבר סיימנו מספר מסכתות. קשה לי לתאר את הסיפוק העצום שיש בכך".
בשנים האחרונות הרב כהן אינו מתגורר עוד בזיכרון משה, אלא הוא עבר לשכונת מקור ברוך המרוחקת יותר. כמובן שהדבר לא מונע ממנו להמשיך להתמיד בביקוריו היומיים בכותל, רק שכעת הוא לא צועד עוד רגלית, אלא מגיע באוטובוס. "בתחילה חששתי מהדרך שהתארכה", הוא מציין," אך דווקא הנסיעה באוטובוס חשפה אותי למחזה מדהים: מדובר בקו אוטובוס שעובר בתחנות בשעה 4:45 לפנות בוקר, וניתן לראות כי כבר מהשעה 4:30 יושבות נשים צדקניות בתחנות וממתינות לו. הנהג כבר מכיר את הנוסעות, וקרה לא פעם ולא פעמיים שהוא ראה שאחת מהן חסרה, אז הוא המתין בתחנה, כדי לבדוק – אולי היא עוד תגיע?
"זהו מחזה מדהים ומרגש", מסכם הרב כהן, "וכשאני רואה את הנשים הללו שעוזבות בית ומשפחה, כדי להגיע להתפלל, אני יודע שהן נשות הכותל האמתיות".
ר' דניאל יום טוב: תהילים בכל יום
אצל ר' דניאל יום טוב התחיל הכל בט"ו בשבט האחרון, כאשר הוא נרתם לתפקיד האחראי על מניין המנוהל מטעם לשכת רב הכותל. המניין שמתכנס מידי יום קורא את כל ספר התהילים, למען ישועת עם ישראל, וכן הם מזכירים שמות של אנשים פרטיים לברכה ולישועה. "התפילה שלנו היא ללא שום תשלום וניתן להעביר אלינו שמות לכל מטרה, מבלי לשלם על כך", הוא מדגיש.
את התהילים, כפי שמספר ר' דניאל, הם מתחילים לקרוא בשעה שתיים וחצי בצהריים, אז הם מתכנסים יחד – שנים עשר גברים שיושבים בתוך מנהרות הכותל, בזווית המכוונת ממש אל מול קודש הקודשים. "אנחנו אומרים 'יהי רצון' שלפני קריאת התהילים ואז מתחילים לקרוא את כל הספר ברצף, כשאנו שומרים על תענית דיבור מוחלטת. האווירה מרוממת, אנחנו מרגישים ממש קדושה באוויר".
את התהילים, מספר ר' דניאל שהם מסיימים לקרוא לקראת השעה חמש, ואז הם מזכירים את כל השמות שנשלחו אליהם דרך האתר של הכותל המערבי וכן שמות שמגיעים ממקורות נוספים. לסיום הם קוראים י"ג מידות רחמים.
ממנין התהילים של הרב דניאל יום טוב בכותלאיך אתם מצליחים לבוא בכל עת ובכל מצב?
"זה באמת לא קל", הוא משיב בכנות. "כפי שציינתי, התחלנו בחורף האחרון, ובדיוק באותו שבוע הייתה תחזית של שלג. למרות הכל החלטנו שאנו מגיעים, מבלי שידענו איך נחזור הביתה. אבל לא רק הקור מקשה עלינו, כי יש גם תאריכים של ערבי חגים ושבתות ומועדים, וכל מיני ימים בהם קשה מאוד להגיע. זה באמת סוג של מסירות נפש למען כלל ישראל, אבל כל אלו שמגיעים לכאן יודעים שהם נושאים באחריות. לא מזמן אחד ממשתתפי המניין הגיע למניין אחרי שאשתו ילדה. הוא בא הישר מחדר לידה, והסביר שהוא פשוט לא היה יכול לוותר". ובכל מקרה, ר' דניאל מציין כי יש להם 12 משתתפים במניין ולא עשרה, כדי שאם בכל זאת תהיה היעדרות – תמיד יישאר מניין.
ומה נותן לכם את הכוח כדי להתמיד?
"אנחנו מקבלים הרבה כוח מהרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל, אשר מגיע לא פעם להתפלל אתנו ביחד ומשתתף באמירת התהילים", משיב ר' דניאל, "והאמת היא", הוא מוסיף, "שאני אישית מקבל את הכוח גם מהתפילה עצמה. כתוב בתורה 'ונתנו איש כופר נפשו' – ולומדים מהפסוק שכל נתינה היא בעצם גם קבלה. אני אומנם מתפלל על עם ישראל, אך מרגיש כיצד שאני עצמי זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת בכל ענייני האישיים".
הרב דוד כהן-זנגי: ארבעים שנה בכותל
כבר ארבעים שנה שהרב דוד כהן-זנגי מגיע אל הכותל בשעת הנץ: יום-יום, מבלי להפסיד. הוא מתפלל שחרית ולאחר מכן משתהה בכותל במשך כשעתיים כדי לסיים את כל ספר התהילים.
הודות לשהייתו הקבועה במקום, הרב כהן-זנגי מוצא את עצמו כשהוא עד להרבה מאוד ישועות. "רק השבוע הגיע לכותל יהודי מברזיל שביקש לפרסם את הנס שלו: הוא סיפר כי לפני מספר שנים הוא בא לארץ במיוחד כדי להתפלל בכותל על בנו, שהיה בן למעלה מארבעים ועוד לא מצא את זיווגו. כעת הוא הגיע כדי להודות – הבן כבר נשוי ויש לו בן ובת".
הרב כהן-זנגי כבר איננו צעיר, אך למרות זאת, כשאנו שואלים אותו מה הוא עושה בימים בהם קר בחוץ, הוא משיב בקצרה: "אני לובש מעיל ולוקח מטריה. מה הבעיה?"
וכשיורד שלג?
"כשירד שלג הלכתי ברגל", הוא משיב בפשטות, כשהוא אינו מבין ממה אנו מתפעלים.
הוא ראה הרבה בימי חייו, והוא מעיד על כך שחזה כמעט בכל הרבנים כשהם מגיעים לכותל, וכן הוא הבחין גם בחברי כנסת ובאישי ציבור רבים שמגיעים לשאת תפילה. "אני לא רוצה לנקוב בשמות, אבל יש אנשים מפורסמים מאוד שהגיעו לכותל בשעה מוקדמת, כדי שלא ידעו שהם היו כאן. אולי הם מתביישים בתפילות שלהם, אבל כנראה שגם הם בסופו של דבר מאמינים..."
ובמשך כל ארבעים השנים שבהן הוא פוקד את הכותל, מציין הרב כהן-זנגי: "מעולם, אבל מעולם, לא ראיתי את הכותל ריק".
גם לא בתקופות הפיגועים?
"בוודאי שלא. גם בימים אלו המשיכו אנשים להגיע, אם כי בהחלט היו פחות מתפללים".
וכשמדברים על פיגועים יש לו גם סיפור מרגש על כך: "לפני מספר חודשים צעדתי לכותל ועברתי דרך שער שכם. לא חששתי, כי הייתי יחד עם קבוצת יהודים. לפתע גיליתי שהקבוצה עמה צעדתי התקדמה מעט, ופתאום נשארתי לבדי ברחוב. לצידי חלפו ערבים שהתחילו לקרוא לעברי קריאות בשפה הערבית לפי הקצב ולנופף בידיים. זה היה פחד-פחדים. התחלתי לרוץ, והם רצו אחריי. ברגע האחרון הצלחתי להגיע לחיילים, לא לפני שאחד מהערבים שילח לעברי בעיטה הגונה".
הרב כהן-זנגי מספר את הדברים ודומע מהתרגשות: "החיילים הציעו לי להגיש תלונה, אך לא עשיתי זאת. הייתי כל כך נרגש, כי הרגשתי איך שכל התפילות שלי במשך השנים פעלו את פעולתן, ומשמיים יש מי ששומר עליי כדי שלא יאונה לי כל רע".