סעודת מלווה מלכה - סגולה ללידה קלה

"הרבה ארבה עצבונך והרנך" (ג' ט"ז)
 
סגולות רבות יש במקורות היהדות ללידה קלה. זו היא העת שבה מחפשים הכל סגולה טובה שהרי כל יולדת היא בחזקת מסוכנת, וצריך לחפש זכויות שהלידה תעבור בשלום, ובקלות. אחת הסגולות הפחות-מפורסמות היא סעודת מלווה מלכה. ויעויין ב"מחצית השקל" בשלחן ערוך אורח חיים סימן ש' המבאר את דין מלווה מלכה.
אחד מחשובי המתפללים בבית מדרשנו שהה בבית החולים עם רעייתו שנכנסה ללידה. והנה חלפו כבר שעות ארוכות ועדיין לא נתבשר האיש בבשורה טובה. בתוך כך הגיע אברך נוסף שלחש למיודענו: "עכשיו תיראה איך הלידה שלנו תעבור בסיעתא דשמיא במהירות ובקלות".
האברך סיפר שרעייתו מקפידה לאכול סעודת מלווה מלכה כל מוצש"ק, וכדאיים הם גדולי ישראל שהסגולה שהביאו בספריהם אכן תועיל ותפעל את פעולתה. ואכן, ממשיך בן-שיחנו, לא עברו יותר מעשר דקות והאברך שהגיע זה עתה נתבשר על לידת בנו, בשעה טובה ומוצלחת.
סגולה זו אינה פועלת, מן הסתם, אלא אם כן מקפידים לקיימה בקביעות. ואגב, הסגולה מופיעה גם בספרו של הגאון הרב מרא דאתרא, "תורת היולדת", פרק ל"ט סעיף י"ט (עמוד רנ"ו), ובהערות בשולי הדף מביא הרב בשם ה"שערי תשובה" שמי שאינו יכול לאכול בעצמו, יטרח להכין סעודה זו לאחרים, או שילמד דינים ומאמרים השייכים למלווה מלכה.
תשובה זו השיב הרב לאשה שהקפידה לאכול מלווה מלכה, אך דווקא במוצאי שבת, לפני שהספיקה לאכול, תקפוה צירי לידה ונאלצה לנסוע ואז כבר אסור לה לאכול מאום. הרב יעץ לבני הבית שהיולדת תכין את הסעודה לבעלה וייחשב לה כאילו אכלה בעצמה.