מה לחשה המיילדת באוזן היולדת, ובכך הרגיעה אותה?

"הרבה ארבה עצבונך והרנך" (ג' ט"ז)
 
מעשה שהיה בבית החולים "לניאדו" בנתניה עם יולדת שתקפוה צירים חזקים ומרוב כאביה הרעישה האשה את כל המחלקה. לפתע ניגשה אליה המיילדת ולחשה דבר מה באוזנה, ולמרות שהצירים נמשכו פסקה האשה מלזעוק, ולאחר זמן קצר עברה הלידה בשלום.
משנגשו אליה לאחר מכן ושאלו אותה מה גילתה לה המיילדת, התברר שלחשה באוזניה דברים הידועים לכל אחד. "תראי, אמרה לה, חז"ל אומרים שבשעה שהעובר נמצא במעי אמו מלמדים אותו את כל התורה כולה. הילד שלך אינו רוצה לצאת כי מן הסתם חסרים לו עוד כמה דברים קטנים שלא הספיק ללמוד... עוד מעט-קט הוא ישלים את לימודיו, והכל יבוא על מקומו בשלום".
אלו היו דברי המיילדת ובכך הצליחה להרגיע את האשה. מה שברור, שכדי להרגע מסוג דיבורים שכאלה, למרות שהכאבים נמשכים, יש צורך באמונה רבתי, אמונה שיש בכוחה להציל את העם מכל מצוקותיו, שהרי "וצדיק באמונתו יחיה". (חבקוק, פרק ב' פסוק ד').