5 דקות תורה ביום
האם מותר לקלף פירות בשבת?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם הַשִּׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ יא' סִיוָן (17 בְּיוּנִי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם כ"ה אייר התשע"ו
א. פֵּרוֹת וִירָקוֹת שֶׁקְּלִפָּתָם מְחֻבֶּרֶת לַפְּרִי, כְּגוֹן: תַּפּוּחַ, אַגָּס וְכַדּוֹמֶה - אֵין בְּקִלּוּפָם דִּין בּוֹרֵר. אֲבָל אִם הַקְּלִיפָה נִפְרֶדֶת, כְּגוֹן: בָּצָל, תַּפּוּז וְכֵן בֵּיצִים - יֵשׁ בְּקִלּוּפָם בְּרִירָה - וְלָכֵן יֵשׁ לְקַלְּפָם רַק סָמוּךְ לַסְּעוּדָה.
ב. הַשִּׁמּוּשׁ בְּ"מַקְלֵף" בְּשַׁבָּת שָׁנוּי בַּמַּחֲלֹקֶת: לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים – זֶה נִקְרָא בּוֹרֵר בִּכְלִי וְאָסוּר אֲפִילוּ מִיַּד. לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - מֻתָּר.
ג. בְּשׁוֹנֶה מְהַ"מַקְלֵף", מֻתָּר לְכָל הַדֵּעוֹת לְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים בִּ"מְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים", וְזֹאת מֵאַחַר שֶׁהַמְפַצֵּחַ לֹא מְבָרֵר אֶת הַפְּסֹלֶת, וְגַם לְאַחַר הַפִּצּוּחַ עֲדַיִן מְעֹרָבִים הָאֹכֶל וְהַפְּסֹלֶת.
ד. מֻתָּר לְהָסִיר מִן הַחַסָּה אֶת הֶעָלִים הַחִיצוֹנִיִּים (שֶׁאֵינָם טוֹבִים לַאֲכִילָה) כְּדֵי לֶאֱכוֹל אֶת הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים מִיַּד. כְּדִין קְלִפַּת שְׁאַר פֵּירוֹת. אוּלָם, אִם הֻפְרְדוּ כָּל הֶעָלִים וְהֵם מוּנָחִים בְּתַעֲרֹבֶת, אָסוּר לוֹ לְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִים הַמְּקֻלְקָלִים, אֶלָּא יוֹצִיא אֶת הֶעָלִים הַטּוֹבִים כְּדֵי לְאוֹכְלָם מִיַּד.
ה. גַּם בְּהוֹצָאַת הַגַּרְעִינִים מֵהָאֲבַטִּיחַ אוֹ מֵהַמֵּלוֹן יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת, יֵשׁ מֵהַפּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁהֶחְמִירוּ בַּדָּבָר וְהִתִּירוּ רַק כַּאֲשֶׁר מַכְנִיס לְפִיו אֶת הָאֲבַטִּיחַ יָחַד עִם הַגַּרְעִינִים וְאָז יוֹצִיא אֶת הַגַּרְעִינִים מִפִּיו, אֲבָל לֹא יוֹצִיא אֶת הַגַּרְעִינִים לִפְנֵי שֶׁאוֹכֵל אֶת הָאֲבַטִּיחַ. אוּלָם, הַסְּפָרַדִּים וְחֵלֶק מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים פָּסְקוּ שֶׁדָּבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָה אֵין בּוֹ אִיסּוּר בּוֹרֵר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וְלָכֵן הִתִּירוּ לְהָסִיר אֶת גַּרְעִינֵי הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לְאוֹכְלָם מִיַּד.
ו. פְּרִי שֶׁחֶלְקוֹ רָקוּב, אִם יוֹרִיד רַק אֶת הַחֵלֶק הָרָקוּב יֵשׁ בְּכָךְ בְּעָיָה מִדִּין "בּוֹרֵר" וְלָכֵן, יַקְפִּיד לְהָסִיר גַּם חֵלֶק מֵהַפְּרִי הַטּוֹב יָחַד עִם הַחֵלֶק הָרָקוּב.
"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"
לָמָּה ה' צִוָּה אוֹתָנוּ לְהַדְלִיק מְנוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? הֲרֵי הוּא מַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ כָּל רֶגַע וּמֵאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לוֹ בִּמְנוֹרָה קְטַנָּה שֶׁלָּנוּ? מַסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ: פַּעַם הָלְכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ וְאַחַד מֵהֶם הָיָה עִוֵּר. כָּל הַדֶּרֶךְ הַפִּקֵּחַ הֶחֱזִיק בְּיַד הָעִוֵּר וְעָזַר לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלֵי הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַבַּיִת, בִּקֵּשׁ הַפִּקֵּחַ מֵהָעִוֵּר שֶׁיַּדְלִיק עֲבוּרוֹ אֶת הַנֵּר. הִתְפַּלֵּא הָעִוֵּר וְשָׁאַל: וְכִי אַתָּה צָרִיךְ לִי? עָנָה הַפִּקֵּחַ וְאָמַר: "אָמַרְתִּי לְךָ זֹאת רַק כְּדֵי שֶׁתַּרְגִּישׁ טוֹב שֶׁגַּם אַתָּה הֶחֱזַרְתָּ לִי טוֹבָה". כָּךְ הַקָּבָּ"ה שֶׁהֵאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַמּוּד אֵשׁ בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְהַדְלִיק מְנוֹרָה כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ טוֹב שֶׁהִכַּרְנוּ לוֹ טוֹבָה.
יְהוּדִים יְקָרִים, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁ"הַכָּרַת הַטּוֹב" הִיא הַמִּדָּה הַיְּסוֹדִית וְהַשּׁוֹרְשִׁית בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם בָּטוּחַ שֶׁהוּא מַכִּיר טוֹבָה, וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּה לֹא מְדֻיָּק. מַדּוּעַ? כִּי הָאָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹמֵר "תּוֹדָה" רַק עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים, וְאִלּוּ עַל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים וְהַיּוֹמְיוֹמִיִּים - הוּא לֹא אוֹמֵר תּוֹדָה, כִּי נִרְאָה לוֹ שֶׁזֶּה בָּא אוֹטֹמַטִית 'בַּשִּׁגְרָה' - וְזוֹ טָעוּת!
כָּל בַּעַל יְנַסֶּה לִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "תּוֹדָה", כָּל יֶלֶד יְנַסֶּה לִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ "תּוֹדָה" וְכָל הוֹרֶה יִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לִילָדָיו "תּוֹדָה".. אִם יִהְיוּ פַּעֲמַיִים אוֹ שָׁלוֹשׁ הָאָדָם יַרְגִּישׁ שֶׁהוּא כְּבָר "מַלְאָךְ".. וַהֲרֵי בְּכָל יוֹם וְיוֹם מֵיטִיבִים אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים.. וְהֵיכָן הַכָּרַת הַטּוֹב? אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ הָאָדָם מִתְיַחֵס רַק לִדְבָרִים גְּדוֹלִים וְלֹא לַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נֶעֱצַב שֶׁלֹּא זָכָה בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר לוֹ ה': "אַל תִּדְאַג, הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת גְּדוֹלָה מֵהַקָּרְבָּנוֹת!" מַדּוּעַ? כִּי יֵשׁ בָּהּ הַכָּרַת הַטּוֹב! אָז קָדִימָה: לְהַתְחִיל לוֹמַר "תּוֹדָה".
ב. הַשִּׁמּוּשׁ בְּ"מַקְלֵף" בְּשַׁבָּת שָׁנוּי בַּמַּחֲלֹקֶת: לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים – זֶה נִקְרָא בּוֹרֵר בִּכְלִי וְאָסוּר אֲפִילוּ מִיַּד. לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - מֻתָּר.
ג. בְּשׁוֹנֶה מְהַ"מַקְלֵף", מֻתָּר לְכָל הַדֵּעוֹת לְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים בִּ"מְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים", וְזֹאת מֵאַחַר שֶׁהַמְפַצֵּחַ לֹא מְבָרֵר אֶת הַפְּסֹלֶת, וְגַם לְאַחַר הַפִּצּוּחַ עֲדַיִן מְעֹרָבִים הָאֹכֶל וְהַפְּסֹלֶת.
ד. מֻתָּר לְהָסִיר מִן הַחַסָּה אֶת הֶעָלִים הַחִיצוֹנִיִּים (שֶׁאֵינָם טוֹבִים לַאֲכִילָה) כְּדֵי לֶאֱכוֹל אֶת הֶעָלִים הַפְּנִימִיִּים מִיַּד. כְּדִין קְלִפַּת שְׁאַר פֵּירוֹת. אוּלָם, אִם הֻפְרְדוּ כָּל הֶעָלִים וְהֵם מוּנָחִים בְּתַעֲרֹבֶת, אָסוּר לוֹ לְהוֹצִיא אֶת הֶעָלִים הַמְּקֻלְקָלִים, אֶלָּא יוֹצִיא אֶת הֶעָלִים הַטּוֹבִים כְּדֵי לְאוֹכְלָם מִיַּד.
ה. גַּם בְּהוֹצָאַת הַגַּרְעִינִים מֵהָאֲבַטִּיחַ אוֹ מֵהַמֵּלוֹן יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת, יֵשׁ מֵהַפּוֹסְקִים הָאַשְׁכְּנַזִּים שֶׁהֶחְמִירוּ בַּדָּבָר וְהִתִּירוּ רַק כַּאֲשֶׁר מַכְנִיס לְפִיו אֶת הָאֲבַטִּיחַ יָחַד עִם הַגַּרְעִינִים וְאָז יוֹצִיא אֶת הַגַּרְעִינִים מִפִּיו, אֲבָל לֹא יוֹצִיא אֶת הַגַּרְעִינִים לִפְנֵי שֶׁאוֹכֵל אֶת הָאֲבַטִּיחַ. אוּלָם, הַסְּפָרַדִּים וְחֵלֶק מֵהָאַשְׁכְּנַזִּים פָּסְקוּ שֶׁדָּבָר שֶׁהוּא דֶּרֶךְ אֲכִילָה אֵין בּוֹ אִיסּוּר בּוֹרֵר בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, וְלָכֵן הִתִּירוּ לְהָסִיר אֶת גַּרְעִינֵי הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלוֹן כְּשֶׁרוֹצֶה לְאוֹכְלָם מִיַּד.
ו. פְּרִי שֶׁחֶלְקוֹ רָקוּב, אִם יוֹרִיד רַק אֶת הַחֵלֶק הָרָקוּב יֵשׁ בְּכָךְ בְּעָיָה מִדִּין "בּוֹרֵר" וְלָכֵן, יַקְפִּיד לְהָסִיר גַּם חֵלֶק מֵהַפְּרִי הַטּוֹב יָחַד עִם הַחֵלֶק הָרָקוּב.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - בְּהַעֲלֹתְךָ"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת"
לָמָּה ה' צִוָּה אוֹתָנוּ לְהַדְלִיק מְנוֹרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? הֲרֵי הוּא מַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶשׁ כָּל רֶגַע וּמֵאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמָה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לוֹ בִּמְנוֹרָה קְטַנָּה שֶׁלָּנוּ? מַסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ: פַּעַם הָלְכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ וְאַחַד מֵהֶם הָיָה עִוֵּר. כָּל הַדֶּרֶךְ הַפִּקֵּחַ הֶחֱזִיק בְּיַד הָעִוֵּר וְעָזַר לוֹ לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלֵי הַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַבַּיִת, בִּקֵּשׁ הַפִּקֵּחַ מֵהָעִוֵּר שֶׁיַּדְלִיק עֲבוּרוֹ אֶת הַנֵּר. הִתְפַּלֵּא הָעִוֵּר וְשָׁאַל: וְכִי אַתָּה צָרִיךְ לִי? עָנָה הַפִּקֵּחַ וְאָמַר: "אָמַרְתִּי לְךָ זֹאת רַק כְּדֵי שֶׁתַּרְגִּישׁ טוֹב שֶׁגַּם אַתָּה הֶחֱזַרְתָּ לִי טוֹבָה". כָּךְ הַקָּבָּ"ה שֶׁהֵאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַמּוּד אֵשׁ בִּקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְהַדְלִיק מְנוֹרָה כְּדֵי שֶׁנַּרְגִּישׁ טוֹב שֶׁהִכַּרְנוּ לוֹ טוֹבָה.
יְהוּדִים יְקָרִים, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁ"הַכָּרַת הַטּוֹב" הִיא הַמִּדָּה הַיְּסוֹדִית וְהַשּׁוֹרְשִׁית בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם. וְהִנֵּה, כָּל אָדָם בָּטוּחַ שֶׁהוּא מַכִּיר טוֹבָה, וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּה לֹא מְדֻיָּק. מַדּוּעַ? כִּי הָאָדָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל אוֹמֵר "תּוֹדָה" רַק עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים, וְאִלּוּ עַל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים וְהַיּוֹמְיוֹמִיִּים - הוּא לֹא אוֹמֵר תּוֹדָה, כִּי נִרְאָה לוֹ שֶׁזֶּה בָּא אוֹטֹמַטִית 'בַּשִּׁגְרָה' - וְזוֹ טָעוּת!
כָּל בַּעַל יְנַסֶּה לִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: "תּוֹדָה", כָּל יֶלֶד יְנַסֶּה לִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לְאָבִיו אוֹ לְאִמּוֹ "תּוֹדָה" וְכָל הוֹרֶה יִסְפּוֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם הוּא אוֹמֵר לִילָדָיו "תּוֹדָה".. אִם יִהְיוּ פַּעֲמַיִים אוֹ שָׁלוֹשׁ הָאָדָם יַרְגִּישׁ שֶׁהוּא כְּבָר "מַלְאָךְ".. וַהֲרֵי בְּכָל יוֹם וְיוֹם מֵיטִיבִים אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים.. וְהֵיכָן הַכָּרַת הַטּוֹב? אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ הָאָדָם מִתְיַחֵס רַק לִדְבָרִים גְּדוֹלִים וְלֹא לַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נֶעֱצַב שֶׁלֹּא זָכָה בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר לוֹ ה': "אַל תִּדְאַג, הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת גְּדוֹלָה מֵהַקָּרְבָּנוֹת!" מַדּוּעַ? כִּי יֵשׁ בָּהּ הַכָּרַת הַטּוֹב! אָז קָדִימָה: לְהַתְחִיל לוֹמַר "תּוֹדָה".
