כך הורים פוגעים בטווח הקשב של הילדים

הורים ומטפלים שעיניהם מוסטות בעת משחק עם הילד בגלל הסחות כמו טלפון חכם וכדומה – עלולים לגדל ילדים עם טווח קשב קצר יותר, כך לפי מחקר חדש של פסיכולוגים מאוניברסיטת אינדיאנה.

המחקר הוא המחקר הראשון שמראה קשר ישיר בין אורך הזמן בו המטפל בילד מביט באובייקט כלשהו ואורך הזמן שתשומת לב הילד נותרת ממוקדת באותו אובייקט.

"היכולת של ילדים לשמר טווח קשב היא אינדיקציה חזקה להצלחה בתחומים כמו רכישת שפה, פתרון בעיות, ואבני דרך קוגניטיביות חשובות אחרת", אומר פרופסור צ'ן יו, שהוביל את המחקר. "מטפלים לא מרוכזים שעיניהם נודדות שוב ושוב מהילדים כנראה משפיעים לרעה על טווח הקשב המתפתח של הילד".

(צילום: shutterstock)

באופן היסטורי, פסיכולוגים התייחסו לטווח קשב ותשומת לב כחלק מהתפתחות אינדיבידואלית של כל אדם. לראשונה, המחקר של אוניברסיטת אינדיאנה בדק האם טווח הקשב מושפע מאינטראקציה חברתית. המשתתפים במחקר התבקשו לשחק עם ילדיהם (או הילדים תחת פיקוחם) כשמצלמות מחוברות הן לראשי המבוגרים והן לראשי הילדים.

הורים שהצליחו לעודד את הקשב של הילדים היו אלה שחיכו עד שילד הראה עניין בצעצוע מסוים ואז סייעו להם לשחק בצעצוע. הורים שניסו להכתיב לילדים במה לשחק גרמו לכך שהילדים עד מהרה חדלו לשים אליהם לב ודעתם הוסחה.

אבל הילדים שגילו את טווח הקשב הקצר ביותר היו אלה שהמטפלים שלהם כלל לא שיחקו עם הילדים ואפילו העיפו מבט לצדדים אחרים בעת הניסוי. "אם ההורה לא מגיב להתנהגות הילד, זה יכול להיות דגל אדום אמיתי לבעיות עתידיות", אומר פרופסור יו.