מה ענה הגר"ח ליהודי שחש אשם במותה של סבתו?

בעלון "דברי שיח" מובא מעשה הממחיש עד כמה יש לשמור על הפה.

לפני תקופה קצרה הגיע יהודי למרן הגר"ח קנייבסקי, וביקש ממנו ברכה לרפואה שלמה, עבור אימו החולה מאוד. אותו אדם ציין עד כמה הוא מתקשה לראות בסבלה של אימו, ואמר לגר"ח: "אני מוכן לקבל על עצמי את המחלה והייסורים של אמי, ובלבד שהיא לא תסבול".

הגר"ח שמע את הדברים הקשים והגיב בזעזוע: "חס ושלום! אל תגיד דיבורים כאלה! תגיד שתלמד עבורה, לרפואתה, וזה יעזור בעזרת ה'".

לאחר מספר דקות נכנס יהודי נוסף לחדרו של הגר"ח. אותו יהודי היה שבור וכאוב במיוחד. את צערו הוא סח בפני מרן. "לפני כשבוע", אמר לשר התורה, "רציתי לקחת יום חופש מהעבודה. על מנת שהמנהל יאשר לי את יום החופשה, התקשרתי אליו והודעתי לו כי סבתי נפטרה בפתאומיות. המנהל השתתף בצערי ואישר לי את החופשה".

הרב קנייבסקי (צילום: יעקב נחומי / פלאש 90)

"לא עברו 48  שעות", מוסיף היהודי בכאב, "וסבתי נפטרה בפתאומיות". לדבריו, סבתו הייתה אישה בריאה וחזקה במיטב שנותיה, וליבו נוקפו שמא הוא, במו פיו, גרם למותה בטרם עת.

הגר"ח לא ניסה להרגיעו, אלא השיב לו כך: "עשית לא טוב, עשית שטות גדולה, אסור לדבר שטויות, ברית כרותה לשפתיים, עכשיו תקפיד ללמוד משניות יום יום עד סוף השנה לעילוי נשמתה, וה' יעזור".

משיצא היהודי, הרים מרן הגר"ח את עיניו אנה ואנה ושאל: "איפה ההוא שרצה לקחת מקודם את המחלה על עצמו?... תגיד לו שישאל את זה כמה צריך להיזהר בדיבור..."

הרב זמיר כהן שופך אור חדש על הפסוק "שומר פיו ולשונו – שומר מצרות מנפשו":