ג’ינג’ר זה אופי: התבלין של החורף

אחד השורשים שאנו פוגשים בחורף בשוק הוא הזנגביל, או בשמו העממי - ג'ינג'ר.

תכונות רבות לזנגביל. ראשית, הוא תבלין המשפר טעמים של תבשילים רבים. בשל טעמו העסיסי והמעורר יש לזנגביל מקום של כבוד בהרבה מטבחים וארוחות גורמה. אבל מעבר לטעמו האיכותי והמרענן משמש הג'ינג'ר כצמח מרפא ויש לו מקום ברשימת צמחי המרפא שרצוי שיהיו בבית כעזרה ראשונה למצבים שונים.

צמח זה הוא בעל אופי מחמם וממריץ. בשל כך הוא ממריץ זרימת דם בכלי דם רחוקים בגוף, כגון בכפות ידיים ורגליים. מכאן שהסובלים מקור בחורף יכולים לשתותו ולחמם את גופם בכלל ואת כפות ידיים ורגליים בפרט. הזנגביל גורם להזעה - מה שיכול להקל במצבים של חום. הוא אף ממריץ  את פעילות הקיבה ובשל כך מסייע בהפגת גזים ונוגד בחילות והקאות. השורש מסייע מאוד לנשים בהריון הסובלות מבחילות. אם כי רצוי שתשתנה בזהירות, בכמות קטנה ובתשומת לב.

הג'ינג'ר ידוע כנוגד דלקות ולכן מקובל להסתייע בו לדלקות פרקים שונות או לכאבים ראומטיים. הוא ידוע גם כמפחית ליחה, ועל כן אפשר להסתייע בו במצבים של שפעת, הצטננות ונזלת. הוא גם נחשב כאנטי בקטריאלי ועל כן יכול לשמש במצבים של זיהומים אקוטיים במערכת העיכול והנשימה.

למרות כל הסגולות הרפואיות, אלו הסובלים מצרבות או אבנים בכיס מרה רצוי שינקטו בזהירות בכל הנוגע לצריכתו.

ניתן לצרוך את הזנגביל בדרכים שונות: כאבקה, יבש וטרי. לחימום לבוקר חורפי אפשר להכין תערובת של פלפל שחור (רצוי טחינה במקום), ציפורן ושורש זנגביל מגורד במקום. לערות עליהם מים רותחים, להמתין כרבע שעה ולשתות עם או בלי דבש.

במצבים של הצטננות או כשיש צורך בהפגת גזים, אפשר להכין תערובת של חצי כפית זנגביל וחצי כפית קינמון. לערות מים רותחים ולהמתין כמה דקות. לאחר מכן אפשר לשתות עם או בלי דבש.

הזנגביל משמש כאחד הרכיבים הנמצאים בקפה התימני. הקפה התימני מבוסס על פולי קפה שעברו תהליך קלייה קצר מאוד, דבר הגורם לכך שמצד אחד אפשר יהיה לטחון אותם ומצד שני הם לא נהרסים. מוסיפים בו תבלינים שונים, כולל הזנגביל, מה שהופך אותו למשקה שאלו השותים קפה רצוי שימירו אותו בקפה לבן בזכות הרכיבים הבריאים שבו.

אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי