שופטים תשים בשעריך

הפרשה פותחת באזהרות מדוקדקות לשופטי ישראל; אזהרות החותרות לצדק, יושר והקפדה על דין אמת. "לא תכיר פנים" מצווה התורה, כלומר, לא לתת יחס שונה לבעל דין כל שהוא, מכל סיבה שבעולם, בין אם הוא מלך, רב, או ראש הממשלה; ובין אם הוא יתום, עני, או כל אדם שאינו נמנה עם המעמד הגבוה. "כי המשפט לאלוקים הוא", וככזה הוא צריך להיות ישר בתכלית היושר.

האויב הגדול ביותר של מערכת המשפט הוא השוחד. הדבר מסוכן וחמור עד כדי כך, שהתורה מעידה כי גם חכמים וצדיקים עלולים ליפול בו: "כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".אם זו חומרתה של אזהרת השוחד בדיני ממונות שבין האדם לחברו, על אחת כמה וכמה שנצרכת היא בבוא האדם לעסוק באמיתות התורה והאמונה.

לכל אדם יש מערכת שיפוט עצמית, בה הוא דן עם עצמו מהו טוב ומהו רע. מהחלטות אלו נגזרים שינויים באורחות חייו. הדברים אמורים גם במסקנות הקשורות לענייני אמונה. אדם היודע שיש בורא לעולם שאוהבו ומדריכו כיצד לחיות טוב ונכון – מבין היטב כי מצד האמת ומצד טובתו האישית עליו לחיות על פי ציוויי התורה. הבעיה היא, שהגוף איננו מעוניין בשינויים אלו, שהרי הגוף נוטה לחומריות ולא להגבלות. וכך האדם נופל לטיעונים ולספקות שונים הגורמים לאדם לערער את האמת הידועה לו היטב בפנימיותו, וממילא גם את השלכותיה. במקרים חמורים הוא עלול אפילו להגיע למצב שאיננו רוצה לקבל את התשובות וההוכחות המפריכות את השאלות. הוא בורח מהתמודדות אמיתית. הגוף משחד.

אדם הנותן ליצר הרע לדבר מתוך גרונו, סבור כי הוא טוען טענות אובייקטיביות, וכי הוא בא בשם המדע או בשם הפילוסופיה. אך אינו שם לב שהיצר הרע מסובב אותו בשקרים. הוא מוכן לבלוע את עצתו של היצר ובלבד שלא לבצע שינוי בחיים.

התורה מדייקת בדבריה, מדגישה ומצווה אותנו: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", אף בשערי הלב והמחשבה. כאשר אדם מבקש לדון בענייני אמונה – עליו לגשת משוחרר מנגיעות אישיות ולחפש את האמת הטהורה כשופט המבקש לברר את האמת ולא כעורך דין שכל מגמתו להגן על מי שמשלם לו. רק כך ניתן להגיע לאמת המוחלטת.

הדברים אמורים אף לגבי שאר האיברים. האדם צריך לברור היטב את כל פעולותיו ודרכיו. הקב"ה התקין לכל איבר את השוטר שלו: לעיניים את העפעפיים, לפה – שפתיים, ותנוך לאוזן. זאת, כדי שנוכל לסנן את הדברים הרצויים מתוך אלו שאינם רצויים, ורק אותם לקבל ולקלוט. בעזרת כלים אלו יכול האדם לטהר את דעתו וגופו. ויהי רצון שנזכה להגיע לטהרת הלב והנפש ולשלימות הרוחנית הראויה.

נערך מתוך הרצאת הרב באתר הידברות