האם מותר במקווה לדבר דברי חולין?

א. נוֹהֲגִים לָלֶכֶת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְעֶרֶב כִּפּוּר, כְּדֵי לְהוֹרִיד אֶת הַטֻּמְאָה מֵעָלֵינוּ וּלְהוֹסִיף טָהֲרָה בְּנִשְׁמָתֵנוּ לִקְרַאת יוֹם הַדִּין.

ב. טְבִילָה זוֹ הִיא רַק לַגְּבָרִים בִּלְבַד!! נָשִׁים רַוָּקוֹת אָסוּר לָהֶן לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה!! לֹא רַק בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ!! וְיֵשׁ לְהַזְהִיר אֶת אוֹתָן הַנְּעָרוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת לְכָל מִינֵי "מְקֻבָּלִים" שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה הָאָרִ"י אוֹ בְּמִקְוֵה אַחֵר וּמַמְצִיאִים לָהֶם סְגוּלוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ. שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהֵן עוֹבְרוֹת עַל הַהֲלָכָה וְלֹא יַרְוִיחוּ מִזֶּה. אֶלָּא, בְּעֶזְרַת ה' כְּשֶׁיִּתְחַתְּנוּ יֵלְכוּ לְמִקְוֶה כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה מְצַוָּה אוֹתָן. וְכָךְ יִזְכּוּ לְחַיִּים מְבֹרָכִים.

ג. כַּאֲשֶׁר הַגְּבָרִים טוֹבְלִים בַּמִּקְוֶה, כְּדַאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל גּוּפָם דְּבָרִים שֶׁחוֹצְצִים, וְלָכֵן, אִם יֵשׁ לָהֶם שָׁעוֹן עַל הַיָּד שֶׁהוּא צָמוּד בְּצוּרָה חֲזָקָה כְּדַאי שֶׁיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ. אַךְ זוֹ אֵינוֹ חוֹבָה. וּבִפְרָט אִם הַשָּׁעוֹן הוּא רָפוּי אוֹ שַׁרְשֶׁרֶת רְפוּיָה וְכַדוֹ' - אֵין צֹרֶךְ לְהוֹרִידוֹ כְּלָל.

ד. מַסְפִּיק לִטְבֹּל פַּעַם אַחַת. אַךְ יֵשׁ שֶׁנּוֹהֲגִים לִטְבֹּל שֶׁבַע פְּעָמִים וְיֵשׁ שֶׁטּוֹבְלִים יוֹתֵר מִזֶּה. אַךְ בְּכָל מִקְרֶה שֶׁרוֹצֶה לְהוֹסִיף עַל טְבִילָה אַחַת - יָשִׂים לֵב שֶׁהוּא לֹא מְעַכֵּב אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁרוֹצִים לִטְבֹּל. כִּי אָז יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ! מֻתָּר לְדַבֵּר דִּבְרֵי חוֹל בַּמִּקְוֶה, כְּגוֹן: לִשְׁאוֹל אֶת חֲבֵרוֹ אִם יֵשׁ לוֹ סַבּוֹן וְכַדוֹ'.. וְרַק דִּבְרֵי תּוֹרָה אָסוּר לְדַבֵּר בַּמִּקְוֶה. וְכֵן, אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְבָרֵךְ אוֹ לְכַוֵּן כַּוָּנוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹךְ מִקְוֶה שֶׁטּוֹבְלִים בּוֹ רַבִּים, כִּי הַמָּקוֹם לֹא נָקִי. אוּלָם, אִם נִמְצָא בְּמַעְיָן שֶׁל מַיִם קָרִים שֶׁלֹּא טוֹבְלִים בּוֹ רַבִּים - מֻתָּר. וּבְמִקְוֵה חָם אַךְ נָקִי - הַמְּהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּבְכַוָּנוֹת יֵשׁ לוֹ עַל מִי לִסְמֹךְ.

ו. מַדְלִיקִים נֵרוֹת בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב",. יֵשׁ נָשִׁים שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָינוּ" בִּזְמַן הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, אַךְ, כְּדַאי יוֹתֵר שֶׁלֹּא יְבָרְכוּ שָׁם "שֶׁהֶחֱיָינוּ" אֶלָּא יִשְׁמְעוּ אֶת בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָינוּ בִּזְמַן הַקִּדּוּשׁ יַחַד עִם כֻּלָּם.

* * *

מוּסָר לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה

בִּתְפִלּוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה אָנוּ מוֹסִיפִים וְאוֹמְרִים: "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְסֵפֶר חַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִּים" מָה הַכַּוָּנָה בָזֶה? הַכֹּחַ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם הוּא כֹּחַ הַחַיִּים! הָרָצוֹן הָעַז לִחְיוֹת יָכוֹל לְגַלּוֹת בָּאָדָם כֹּחוֹת נִפְלָאִים. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בִשְׁעַת צָרָה, וּכְדֵי לְהִנָּצֵל, הָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים קָשִׁים מְאֹד כְּגוֹן לִשְׂחוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בַּיָּם - וְהֵם הִצְלִיחוּ, כִּי הָרָצוֹן לִחְיוֹת הוּא הֲכִי חָזָק. אָמְנָם, צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁאוֹל אֶת עַצְמוֹ, לָמָה אֲנִי כָל כָּךְ רוֹצֶה לִחְיוֹת וּלְהַאֲרִיךְ יָמִים? מִישֶׁהוּ נִגַּשׁ פַּעַם לְחוֹלֶה אָנוּשׁ וְאָמַר לוֹ, אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת עוֹד שָׁבוּעַ יָמִים? כֵּן, עָנָה הַחוֹלֶה, בִּשְׁבִיל מָה? כְדֵי לְפַצֵּחַ גַּרְעִינִים וְלָנוּחַ? אִם כֵּן, אָז תָּנוּחַ מֵעַכְשָׁו! מָה יֵשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת עוֹד וָעוֹד? מָה? לְהַסְפִּיק לִרְאוֹת עוֹד מִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל? אוֹ לְהַסְפִּיק לֶאֱכוֹל עוֹד כַּמָּה מָנוֹת שָׁווֹארְמָה? מָה הַלַּחַץ לִחְיוֹת עוֹד? עַל זֶה אָנוּ אוֹמְרִים: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים וְכָתְבֵנוּ לְחַיִּים", וְאִם תִּשְׁאַל אוֹתָנוּ: "לָמָה?" הַתְּשׁוּבָה הִיא: "לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים!!" בִּשְׁבִילְךָ! כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַמְלִיךְ אוֹתְךָ עוֹד וָעוֹד עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. שֶׁיַּכִּירוּ כוּלָּם וְיֵדְעוּ שֶׁאַתָּה הַמֶּלֶךְ.

בִּרְצוֹנִי לְהַצִּיעַ לְכָל אֶחָד מֵהַקּוֹרְאִים דֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נִתָּן לְהַרְאוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁאָנוּ חַיִּים בִּשְׁבִילוֹ. כָּל אֶחָד שֶׁקּוֹרֵא בַחוֹבֶרֶת חָשׁ וּמַרְגִּישׁ שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הָרַעֲיוֹנוֹת, הַמְּשָׁלִים וְהַהֲלָכוֹת מְקָרְבִים אוֹתוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּצוּרָה נְעִימָה וּשְׂמֵחָה, בְּרוּרָה וּמְתוּקָה. אִם כֵּן, בּוֹאוּ וְנָבִיא אֶת הַתּוֹרָה הַזּוֹ לְעוֹד יְהוּדִים, יְלָדִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם. עַל יְדֵי שֶׁנְּחַלֵּק חוֹבְרוֹת כָּאֵלּוּ לְכָל מִי שֶׁאָנוּ מַכִּירִים, וְגַם לְאֵלּוּ שֶׁאָנוּ לֹא מַכִּירִים. בְּבָתֵּי חוֹלִים, בְּאוּלַמֵּי שְׂמָחוֹת וּבְעוֹד מְקוֹמוֹת מֶרְכָּזִיִּים. כָּךְ נוּכַל לוֹמַר לַה': "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָנוּ חַיִּים לְמַעַנְךָ! אָנוּ נִפְעַל בְּכָל שְׁנַת תשׁע"ו הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה כְדֵי לְהַמְלִיךְ אוֹתְךָ בְּעוֹלָמְךָ!" וִיהִי רָצוֹן שֶׁבְּקָרוֹב יִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק בְּסֵפֶר זְכַרְיָה פֶּרֶק יד': "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".