כיצד מתכפרים עבירות שבין אדם לחברו?

א. הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים רַק עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵינָם מִתְכַּפְּרִים - עַד שֶׁיֵּלֵךְ לַחֲבֵרוֹ וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה.

ב. מִי שֶּׁקִּלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, בִּיֵּשׁ אוֹתוֹ אוֹ גָּרַם לוֹ צַעַר מְסֻיָּם - צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה. אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְלוֹחַ לוֹ - מֵבִיא שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם מְכֻבָּדִים שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחֹל לוֹ. וְכָךְ יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְאִם בְּכָל זֹאת אֵינוֹ רוֹצֶה לִסְלוֹחַ - הוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ. וְזֶה שֶׁלֹּא סָלַח - הוּא הַחוֹטֵא.

ג. אֵין כִּמְעַט אָדָם שֶׁלֹּא פָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא מוֹצְאִים הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים וּמְבַקְּשִׁים סְלִיחָה כְּמוֹ שֶׁהַהֲלָכָה מְחַיֶּבֶת? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כָּל אֶחָד בָּטוּחַ שֶׁהַצֶּדֶק אִתּוֹ, וְהַצְּעָקוֹת שֶׁצָּעַק עַל חֲבֵרוֹ הָיוּ מֻצְדָּקוֹת! וְזֶה הָיָה מַגִּיעַ לוֹ! (וְאוּלַי אַף יוֹתֵר...) לָכֵן, מַדּוּעַ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה?! אַדְּרַבָּא! שֶׁהַשֵּׁנִי יָבוֹא וִיבַקֵּשׁ סְלִיחָה!! וְכָךְ כָּל אֶחָד נִשְׁאַר בְּעֶמְדָתוֹ וְהַהֲלָכָה נִשְׁאֶרֶת כְּתוּבָה בַּסְּפָרִים... יֵשׁ לָדַעַת שֶׁזּוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע!! גַּם אִם אַתָּה צוֹדֵק בְּתֹכֶן הַדְּבָרִים, וַחֲבֵרְךָ טָעָה וְשָׁגָה כְּלַפֶּיךָ. הַאִם הַצּוּרָה שֶׁבָּהּ דִּבַּרְתָּ הָיְתָה מְכֻבֶּדֶת? הַאִם הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתָּ הָיוּ עִנְיָנִיּוֹת, אוֹ שֶׁהוֹסַפְתָּ לָהֶם אֶת נֹפֶךְ הָעֲצַבִּים שֶׁרָתְחוּ בְּתוֹכֶךָ?! וְלָכֵן, עָלֶיךָ לָגֶשֶׁת וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לוֹ. וְתוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִשָּׁאֵר צוֹדֵק גַּם אַחֲרֵי שֶּׁתְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה. אֲבָל צוֹדֵק בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי.

ד. אָסוּר לָאָדָם לִהְיוֹת אַכְזָרִי - אֶלָּא יִהְיֶה נוֹחַ לִסְלוֹחַ וּלְהִתְרַצּוֹת לַחֲבֵרוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ לִסְלוֹחַ - יִסְלַח מִיָּד. וְזֶה דַּרְכָּם שֶׁל זֶרַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. וְאִלּוּ הַגּוֹיִים הֵם אַכְזָרִים וְלֹא סוֹלְחִים מַהֵר.

ה. מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְהַנִּפְגָּע נִפְטַר מִן הָעוֹלָם - יִקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיֵלֵךְ לְקִבְרוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה. וְאִם הָיָה חַיָּב לוֹ כֶּסֶף - יַחְזִיר לַיּוֹרְשִׁים שֶׁלּוֹ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ח', לה')

"כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'"

נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ, אָדָם הוֹלֵךְ בַּחֲנוּת וּמְחַפֵּשׂ תַּבְלִין מְסֻיָּם, הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַמַּדָּף וְרוֹאֶה תַּבְלִין שָׁווֹאַרְמָה, פַּפְּרִיקָה, כַּרְכֹּם וְכוּ'.. וּפִתְאוֹם! הוּא רוֹאֶה קֻפְסָא קְטַנָּה מֻזְהֶבֶת נוֹצֶצֶת שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ: "אִם מָצָאתָ אוֹתִי - מָצָאתָ אֶת הַחַיִּים! אֲנִי בָּאתִי לְכָאן בְּנֵס! אֲנִי תַּבְלִין שֶׁל חַיִּים! שִׂים לֵב שֶׁלֹּא אֶשָּׁבֵר וְאֶשָּׁפֵךְ. בְּכָל יוֹם תִּבְלַע מִמֶּנִּי מְעַט וְכָל חַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ! הַשִּׂמְחָה תְּמַלֵּא אֶת לִבְּךָ וְהַתִּקְוָה אֶת נַפְשְׁךָ. הַחִיּוּךְ יַעֲלֶה עַל שְׂפָתֶךָ וּמִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ יִתְמַלְּאוּ". אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אֵיזוֹ הִתְרַגְּשׁוּת תַּאֲפוֹף אוֹתוֹ. הֲרֵי הוּא מָצָא אֶת סוֹד הַחַיִּים!! לֹא יְאֻמַּן!

אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: לֵךְ לְסִפְרִיַית קֹדֶשׁ, הוֹשֵׁט אֶת יָדְךָ וְקַח סֵפֶר קֹדֶשׁ, לֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה: מִשְׁנָיוֹת, הֲלָכוֹת, תַּנַ"ך, מִדְרַשׁ וְכוּ' וְתִשְׁמַע אֶת קוֹלָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבּוֹקֵעַ מֵהַסֵּפֶר וְאוֹמֵר לְךָ:

"כִּי מֹצְאִי - מָצָא חַיִּים" אִם מָצָאתָ אוֹתִי - מָצָאתָ אֶת הַחַיִּים!!

כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים. בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת הַמַּחְכִּימוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה נִמְצָאִים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִקְרֹא, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד - כָּל חַיָּיו מִשְׁתַּנִּים לְטוֹבָה. אֱמוּנָה וְשִׂמְחָה, רֹגַע וְשַׁלְוָה, צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד וֶאֱמֶת סוֹבְבִים וּמְמַלְּאִים אֶת מְצִיאוּתוֹ. פָּשׁוּט נִפְלָא! תִרְאוּ אָדָם לִפְנֵי שִׁיעוּר תּוֹרָה וְתִרְאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שִׁיעוּר תּוֹרָה. לִפְנֵי הַשִּׁעוּר הָיָה מָלֵא דְּאָגוֹת, טְרָדוֹת חֲשָׁשׁוֹת. לְאַחַר הַשִּׁעוּר, הוּא מְחֻזָּק, מְמֻלֵּא בְּתִקְוָה חֲדָשָׁה וֶאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם. אָח! אַשְׁרֵנוּ מָה טוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁמָּצָאנוּ אֶת הַחַיִּים. בּוֹאוּ וְלֹא נִהְיֶה אֶגוֹאִיסְטִים לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא נְזַכֶּה גַּם אֶת חֲבֵרֵנוּ. כָּל אֶחָד שֶׁנֶּהֱנָה לִלְמוֹד תּוֹרָה, יְנַסֶּה לְחַפֵּשׂ חַבְרוּתָא (שֻׁתָּף לַלִּמּוּד) וְכָךְ, גַּם יִלְמַד בְּעַצְמוֹ וְגַם יְזַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. בְּהַצְלָחָה.