5 דקות תורה ביום: פירוש ל'ברכת אבות'

א. תְּפִילַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה נִקְרֵאת כָּךְ בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה בְּרָכוֹת. אוּלָם, אִם נִסְפֹּר אוֹתָן נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּשַׁע עֶשְׂרֶה בְּרָכוֹת, מִשּׁוּם שֶׁבִּתְקוּפָה קְצָת יוֹתֵר מְאֻחֶרֶת הוֹסִיפוּ חֲכָמִים בְּרָכָה נוֹסֶפֶת הַנִּקְרֵאת - "בִּרְכַּת הַמִּינִים".

ב. בִּרְכּוֹת הָעֲמִידָה מֻרְכָּבוֹת מִשָּׁלוֹשׁ קְבוּצוֹת: קְבוּצָה רִאשׁוֹנָה - הֵן שְׁלוֹשֶׁת הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת: אָבוֹת, גְּבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת ה' - שֶׁעִנְיָנָם "שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". וְלָמָּה מַתְחִילִים אִתָּן? אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לב'): "דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל". הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה - הֵן שְׁלָש עֶשְׂרֶה בְּרָכוֹת שֶׁבָּהֶם אָנוּ מְבַקְּשִׁים אֶת צָרְכֵי הָרוּחַ, צָרְכֵי הַגּוּף וְצָרְכֵי הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. וְהֵן: חָכְמָה, תְּשׁוּבָה, סְלִיחָה (צָרְכֵי הָרוּחַ). גְּאוּלָה, רְפוּאָה וּפַרְנָסָה (צָרְכֵי הַגּוּף). קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, הַחְזָרַת הַמִּשְׁפָּט, סִלּוּק הָרֶשַׁע, קִיּוּם הַצַּדִּיקִים, בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (צָרְכֵי הָאֻמָּה). וְעוֹד בְּרָכָה כּוֹלֶלֶת לְכָל הַצְּרָכִים "שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה". הַקְּבוּצָה הַשְּׁלִישִׁית - הֵן שְׁלוֹשֶׁת הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת: עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוֹדָאָה וְשָׁלוֹם - שֶׁעִנְיָנָם לִהְיוֹת כְּמוֹ עֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵאֲדוֹנוֹ וְנִפְרָד לְדַרְכּוֹ.

ג. הַבְּרָכָה הַרִאשׁוֹנָה הִיא בִּרְכַּת אָבוֹת, וְזֶה פֵּרוּשָׁהּ: גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים - עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם בְּרִיּוֹתָיו. קוֹנֶה הַכֹּל - עוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל וְהַכֹּל שַׁיָּךְ לוֹ. זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת - זוֹכֵר אֶת הַחֲסָדִים שֶׁהָאָבוֹת עָשׂוּ, וְכֵן אֶת הַבְטָחָתוֹ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד אִתָּם וְעִם זַרְעָם. מֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם - אָנוּ בְּנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל הָאָבוֹת, שֶׁכֵּן הַשְּׁבָטִים הֵם בְּנֵיהֶם שֶׁל הָאָבוֹת, וְאָנוּ בְּנֵיהֶם שֶׁל הַשְּׁבָטִים. וְאוֹמְרִים כָּךְ כְּדֵי לְהַזְכִּיר גַּם אֶת זְכוּתָם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הַצַּדִּיקִים, שֶׁבִּזְכוּתָם יַחַד עִם זְכוּת הָאָבוֹת ה' יְקָרֵב אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל.

ד. בִּרְכַּת אָבוֹת מִסְתַּיֶּמֶת בַּמִּלִּים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם". יֵשׁ לְכַוֵּן שֶׁה' הֵגֵן עַל אַבְרָהָם וּבִזְכוּתוֹ יָגֵן גַּם עָלֵינוּ.

***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, ז', ד'):

"אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא"

הַחָכְמָה נִמְשְׁלָה לְאָחוֹת. מַדּוּעַ? כַּמָּה סִבּוֹת בַּדָּבָר:

1. אֲחוֹת מִלְּשׁוֹן "אִחוּי" (חִבּוּר) - בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְרִיבָה, מַחְלֹקֶת, וְרִחוּק בֵּין אֲנָשִׁים, נוֹבְעִים מֵחֹסֶר הֲבָנָה. כִּי אִם כָּל אֶחָד הָיָה מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת חֲבֵרוֹ הָיוּ מַצְלִיחִים לְגַשֵּׁר וּלְחַבֵּר בֵּין הַצְּדָדִים. נִמְצָא שֶׁהַחָכְמָה הִיא "אֲחוֹת", מְאַחָה וּמְחַבֶּרֶת אֶת הַקְּרָעִים.

2. אָדָם יָכוֹל לִבְחֹר אִשָּׁה, אֲבָל אֲחוֹת - זֶה מַתְּנַת שָׁמַיִם. כָּךְ הַחָכְמָה הִיא מַתְּנַת שָׁמַיִם. כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה", וְלָכֵן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵה' "וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת".

3. חֲזַ"ל לָמְדוּ מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאָדָם לוֹמַר דְּבַר תּוֹרָה אוֹ הֲלָכָה אֶלָּא אִם כֵּן הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ בְּאֹפֶן מֻחְלָט. כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אָדָם בְּאֵיזֶה שָׁעָה אָמוּר לְהַגִּיעַ הָאוֹטוֹבּוּס, הוּא יָכוֹל לְשַׁעֵר "נִרְאָה לִי שֶׁבְּעוֹד רֶבַע שָׁעָה.." כִּי גַּם אִם הוּא יִטְעֶה אֵין זֶה כָּל כָּךְ נּוֹרָא, תָּמִיד יֵשׁ אוֹטוֹבּוּס נוֹסַף... אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים רוֹפֵא אֵיזוֹ תְּרוּפָה לָתֶת לַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: "נִרְאָה לִי רַפָאפֶּן..." כִּי כָּאן מְדֻבָּר בְּחַיֵּי אָדָם, זֶה לֹא מִשְׂחָק, כַּאן אֵין מָקוֹם לְהַשְׁעָרוֹת. צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּקִיאִים וּמֻמְחִים כְּדֵי לַחֲווֹת דֵּעָה בָּעִנְיָן.

אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: הַתּוֹרָה הִיא עִנְיָן רְצִינִי יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּאן מְדֻבָּר בְּחַיֵּי הַנְּשָׁמָה. זֶה רְצִינִי אֲפִילוּ יוֹתֵר מִבְּרִיאוּת הַגּוּף... וְלָכֵן, אֵין כָּאן מָקוֹם לְהַשְׁעָרוֹת. שׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ שְׁאֵלָה בַּהֲלָכָה - אִם הַדָּבָר בָּרוּר לְךָ - תֹּאמַר, וְאִם לֹא - אַל תֹּאמַר. וּבִלְשׁוֹן חֲזַ"ל: "אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ, אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אָמְרֵהוּ, וְאִם לָאו אַל תֹּאמְרֵהוּ".

מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁאָסוּר לַעֲנוֹת בִּמְהִירוּת עַל כָּל שְׁאֵלָה, אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב וְלַעֲנוֹת רַק תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה וּמוּבֶנֶת.