לאחר שהיצרן הוסיף עשר שקיות בכל אריזה, אחד הלקוחות החליט לספור את השקיות

סיפר מו"ר שליט"א:

הגיע אלי יהודי מחו"ל שהתוודה בקול-נכאים על ששמע בקול יצרו הרע. המדובר בבעל בית חרושת המייצר שקיות ניילון ומשווק אותם בחבילה של מאה שקיות. היצר הרע פיתה אותו באומרו 'הרי באמריקה לא נהוג לספור את חבילת השקיות ולראות אם יש בהן כמות מדוייקת של מאה שקיות; מה יקרה אם תשווק בכל חבילה רק תשעים וחמש שקיות'?

האיש התפתה, והחל להפחית את מספר השקיות בכל חבילה. כיוון ש'מצוה' גוררת 'מצוה', לא עבר זמן קצר, והנה הוא מחליט לשווק רק תשעים שקיות.

כך עברו כמה שנים, ואיש לא תפס אותו בקלקלתו. "בתקופה האחרונה, כך סיפר, החל העניין להציק לי, ובאתי לשאול את פי קודשו של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א כיצד לשוב בתשובה שלימה".

עצתו של הגאון היתה, שאם עד היום שיווק תשעים שקיות, הרי מעתה יוסיף עשר שקיות, דהיינו שימכור מאה ועשר שקיות בכל חבילה, ובכך יוכל לכפר על מה שעשה. היהודי קיבל את הדבר על עצמו, למרות שמן הסתם היה לו קשה לעשות זאת.

לא עבר זמן קצר, ומיודענו חוזר שנית אל רבינו הגר"ח, ומספר שאחד הלקוחות החליט... לספור את החבילה, ומצא בה מאה ועשר שקיות. ספר חבילה נוספת, וגם שם מצא מאה ועשר. וכך היה גם בחבילה השלישית.

כיון שבאמריקה מערבים את התקשורת בכל נושא, פנה הלקוח עם הסיפור לכלי התקשורת, ואלה עשו מזה מטעמים, בהציגם את הסיפור כ'חדשה מרעישה', כיוון שלא האמינו שגם בתקופתנו יש סוחר המוכן לשווק יותר ממה שמודפס על שקית המוצר...

"לא רק שזכיתי לקדש שם שמים ברבים, כשהציבור האמריקני ראה את צדקתו וישרותו של סוחר יהודי, אלא שלאחר הפרסום הוצף בית החרושת שלי בהזמנות כה מרובות עד שאין לי אפשרות להשתלט על הכמות", סיפר.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס, הקלק כאן.