החיזוק החודשי - כשרות
הייתם אוכלים מאכל שיש בו חשש לרעל? 5 דברים שהרמח"ל מלמד על כשרות
מדוע מאכלות אסורים חמורים במיוחד, ומה הקשר בין המזון שאנחנו אוכלים לבין טמטום הלב? הרמח"ל מסביר כיצד מאכל אסור משפיע על נפש האדם, ומדוע הוא משווה אותו למזון שמעורב בו רעל
- אמיתי חניהלמעקב
- י"ב כסלו התשפ"ז||

מגישים לכם מאכל שנראה מצוין, אבל מתברר שיש חשש שהתערב בו חומר רעיל. האם תסכימו לטעום ממנו? סביר להניח שתוותרו, גם אם החשש קטן. הרי כשמדובר בבריאות שלנו, איננו מוכנים לקחת סיכונים מיותרים.
במשל הזה משתמש רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, בספרו "מסילת ישרים" (פרק י"א), כדי להסביר את חומרת איסורי המאכלות. לדבריו, כשם שאדם נזהר ממזון שעלול להזיק לגופו, עליו להיזהר ממאכל שעלול לפגוע בנפשו.
1. מה קורה לנפש כשאוכלים מאכל אסור?
הרמח"ל כותב: "המאכלות האסורות מכניסים טומאה בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו".
האוכל שאנחנו מכניסים לגוף משפיע עלינו מבחינה גופנית, אבל הרמח"ל מלמד שיש לו גם השפעה רוחנית. לדבריו, אכילת מאכלות אסורים מכניסה טומאה ללב ולנפש ופוגעת בקדושה השורה באדם.
לכן, ההקפדה על כשרות נוגעת גם לשמירה על קדושת הנפש. אדם המבקש להתקרב לקב"ה ולהתחזק בעבודתו צריך לתת את הדעת גם למאכלים שהוא אוכל.
2. מה פירוש "טמטום הלב"?
בהמשך מסביר הרמח"ל: "העבירה מטמטמת לבו של אדם, כי מסלקת ממנו הדעה האמיתית ורוח השכל שהקדוש ברוך הוא נותן לחסידים".
המילה "מטמטמת" מתארת אטימה. הרמח"ל מסביר שהעבירה פוגעת בבהירות הרוחנית של האדם וביכולתו להשיג את האמת.
אדם יכול להיות חכם ובעל כישורים רבים, אך עדיין להיות חסר את אותה "דעה אמיתית" שעליה מדבר הרמח"ל. הכוונה כאן אינה לירידה באינטליגנציה, אלא לפגיעה בהשגה הרוחנית וביכולת להבחין באמת.
לפי דבריו, מאכלות אסורים משפיעים על האדם גם לאחר שסיים לאכול, משום שהפגיעה שעליה הוא מדבר נוגעת ללב ולנפש.
ם מתעורר ספק הלכתי, נכון לברר אותו עם רב מוסמך3. מדוע מאכלות אסורים חמורים יותר מאיסורים אחרים
הרמח"ל מדגיש: "והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו".
כאשר אדם אוכל, המזון מתעכל בגופו ומשמש לבניית רקמותיו ולקיומו. הרמח"ל מתייחס לעובדה הזאת כדי להסביר את החומרה המיוחדת של מאכלות אסורים.
בשונה ממעשים אסורים אחרים, המאכל האסור נכנס לגוף האדם ונעשה חלק ממנו. משום כך, לדברי הרמח"ל, השפעתו הרוחנית חמורה במיוחד. אפשר להבין מכאן מדוע הוא מייחס חשיבות כה גדולה לזהירות באכילה. מדובר בדבר שהאדם מכניס לתוכו, ולא בפעולה חיצונית בלבד.
הם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו4. מה אפשר ללמוד ממשל המאכל המורעל?
הרמח"ל כותב: "והנה מי שיש לו מוח בקדקדו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי".
בהמשך הוא שואל אם אדם יסכים לאכול מאכל שיש חשש שהוכנס לתוכו רעל, אפילו כאשר מדובר בחשש קטן. התשובה שלו חד־משמעית: "ודאי שלא יקל".
אדם שחושש שהמזון שלפניו מסוכן לבריאותו ינסה לברר את העניין לפני שיאכל. גם אם המאכל נראה טעים וטרי, המראה החיצוני לא יספיק כדי להרגיע אותו.
הרמח"ל מבקש ליישם את אותה מידת זהירות גם בענייני כשרות. אם אנחנו מקפידים להתרחק ממה שעלול להזיק לגוף, ראוי שניזהר גם ממה שעלול להזיק לנפש.
ההשוואה לרעל מתייחסת לנזק הרוחני שמתאר הרמח"ל, ולא לרעילות גופנית של מזון שאינו כשר.
5. איך נזהרים מאיסורי מאכלות בחיי היומיום?
בסיום דבריו שואל הרמח"ל: "אם כן מי אפוא יהיה המיקל במקום חששא של איסור אם בעל שכל הוא".
הרמח"ל מבקש לעורר את האדם שלא להקל ראש בחשש לאיסור מאכלות. הדברים נוגעים למצבים יומיומיים שבהם אנחנו נדרשים לבדוק את כשרות המזון.
למשל, כשקונים מוצר שאיננו מכירים, כדאי לבדוק את ההכשר שעל האריזה ולא להניח שהוא כשר רק משום שמדובר במוצר פשוט. כשאוכלים במקום חדש, חשוב לברר מהי רמת הכשרות והאם היא מתאימה להקפדה ההלכתית שלנו. גם רכיבים מסוימים במזון מעובד עשויים לעורר שאלות כשרות, ולכן אין להסתמך רק על רשימת המרכיבים במקום שבו נדרשת השגחה.
אם מתעורר ספק הלכתי, נכון לברר אותו עם רב מוסמך. לא כל ספק מחייב לאסור את המאכל, וההכרעה תלויה בכללי ההלכה ובפרטי המקרה.
למה זה משנה איזה אוכל אנחנו צורכים, ומה התועלת שאנו מרוויחים בהקפדה על כשרות? מורנו הרה"ג זמיר כהן שליט"א מסביר את הנושא מההיבט הרוחני והבריאותי. צפו